כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.
לפעמים אנשים שכבר נמצאים במדיה החברתית (בין אם מדובר בפייסבוק, לינקדאין או טוויטר), מתקשים להבין שמדיה חברתית זה דבר מפחיד. אני לא מתכוון להחלפת עקיצות במייל עם החברים או אפילו פרופיל בפייסבוק שפתוח רק לכמה אנשים בודדים. אני מתכוון להשתלבות באופן מלא, 'להטמעות' בסביבה החברתית על כל משמעותיה. אנשים שנמצאים בפייסבוק כל יום מתקשים לזכור עד כמה מפחיד העולם הזה עבור אנשים שלא נמצאים שם.
טיפול בהפרעת קשב צריך לכלול התמודדות עם בעיות תקשורת בזוגיות או בעבודה. לא מספיק רק לקחת תרופות.
שני דברים שכדאי להזהר מהם כאשר פונים לקבל מידע בפורומים ובאתרים רפואיים באינטרנט. כן, גם באתר הזה.
על התמכרות לעדכונים – מסלולר ועד דואר אלקטרוני. איך לזהות ואיך אפשר להתמודד.
הנחת היסוד המקובלת בעולם הרפואה היא שהטכנולוגיה עוזרת לנו לשפר את התקשורת בין המטופלים לבין המטפלים. בין אם אלו פסיכיאטרים, פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים. אבל זו לא המציאות תמיד.