(פוסט טכנולוגי)
בזמן האחרון אני חושב קצת על התופעה הזו שנקראת real time web. הכוונה היא למעקב בזמן אמת אחרי אירועים שמתרחשים במקומות שונים בעולם, עם אפשרות לבדוק כל הזמן מה קורה עכשיו, על מה מדברים עכשיו, מה עושים עכשיו. הדוגמא האחרונה והחזקה ביותר היא השימוש של חלק מהמפגינים האיראניים בשירותים כמו טוויטר לצורך עדכונים על המצב בשטח, בזמן שאמצעי התקשורת האחרים והמקובלים יותר לא הצליחו לדווח ולספק את הסחורה. מי שהתחבר ועקב אחרי מה שקרה בטוויטר, כולל ממשלת ארצות הברית, הצליח להרגיש חלק מהדופק המהפכני של הצעירים האיראניים האלו.
כל מי שמתעניין באינטרנט יודע שהדבר החם עכשיו הוא שירותים שמאפשרים עדכוני סטטוס. הכוונה היא לאתרים ושירותים שמאפשרים לכם לכתוב במשפט או חצי משפט על דברים שאתם עושים עכשיו, שחשבתם עליהם עכשיו או קישורים לדברים מעניינים. אתרי חדשות רציניים כמו הניו יורק טיימס מפרסמים כתבות על השירותים האלו בתדירות יומית, אופרה ווינפרי ממליצה להשתמש בזה וגם מי שהצליח לא לשמוע חדשות בכלל בחודשיים האחרונים קיבל לינק ממישהו אחר שאמר לו שהוא מוכרח, אבל פשוט מוכרח לפתוח חשבון.
סערת הטוויטר ששוטפת את העולם המקוון לא נרגעת ונראה שגם אני צריך להמשיך ולשפוך דלק על האש הזו. שמעתי הבוקר באחת מתוכניות הבוקר ברדיו את המנחים מקריאים טוויטים בסגנון "מה אכלתי לארוחת הבוקר", וצוחקים במבוכה וזלזול. כבר כתבתי על כך בפוסט הקודם, אבל לא צריך להתרגש, הרי ברור שמדובר בטריק פסיכולוגי שמטרתו לעורר מהומה ולהתחיל דיון.
חלק גדול מאלו שגולשים באינטרנט נחשפו בדרך כלשהי לתופעת twitter. למרות שבארץ יש ככל הנראה לא יותר משלושת אלפים מכורים קבועים, הם עושים רעש כמו שלוש מאות אלף. לברק אובמה יש 900000 עוקבים בטוויטר, לאשטון קוצ'ר יש יותר ממליון ולי יש רק עשרה. אבל אני חושב שהשאלה הגדולה ביותר, זו שכל אלו שעדיין לא התחברו שואלים את עצמם וזו שאלו שהתמכרו לא טרחו לשאול, היא למה אנשים משתמשים בטוויטר?
ביום ראשון האחרון הוזמנתי להרצות בכנס Com.Vention של עיתון דהמארקר על הפסיכולוגיה של האינטרנט. להרצות על הפסיכולוגיה של האינטרנט זה בערך כמו להרצות על פוליטיקה. לכל אחד יש דעה מגובשת והנושא כל כך רחב שאי אפשר לדעת מה התכוון מזמין ההרצאה כשהוא הזמין אותי. ביקשו ממני לצרף סיכום של ההרצאה, אז הנה התקציר, או הסיכום. אני מזכיר לכם שההרצאה עצמה כנראה יותר מעניינת ומהנה מהטקסט.
איזון בין עבודה, משפחה והחיים הפרטיים שלנו תמיד היה אתגר עבורנו וכיום האתגר הזה רק הולך וגדל. ההשיגים הטכנולוגיים מאיימים להטביע אותנו בעומס המידע שהם מביאים עלינו. יום העבודה שלנו מלא בציפיה שאנו נוכל לבצע משימות רבות במקביל עם דגש על יעילות, יצרנות ויכולת להתחרות בעולם גלובלי.