ב 22.3 הייתי בסמינר שארגנה חברת התרופות לונדבק למובילי דעה רפואית ברשת (בכינוס היו פסיכיאטרים). הסמינר עסק בעיקר בעולם הפורומים הרפואיים שבו קיימים היום מאות פורומים ספציפיים שעוסקים במחלות שונות ומשונות, נפוצות ופחות נפוצות. המטרה עבורי היתה לנסות ולהבין את הרקע של הפעילות שלי בפורומים השונים שבהם אני נמצא ברשת, וביחסים המתהווים למול קהל הגולשים.
אני ייודע שזה די מוזר לדבר על פייסבוק במונחים של כישלון כאשר מדובר בחברה שעומדת להנפיק בשווי שקרוב למאה מליארד דולר ושיש לה 850 מליון משתמשים רשומים (יותר מעשירית מאוכלוסיית העולם). הפעילות היומית של מאות מליוני המשתמשים שלה מצליחה לאיים על ענקיות אינטרנט אחרות ולהשפיע על מדינות שלמות. פייסבוק היא הצלחה בכל מובן אבל למרות זאת, אפשר לראות שם את הניצנים של הקריסה של המודל שעליו היא פועלת.
טיפול פסיכולוגי באינטרנט מאפשר לאנשים שלא יכלו לקבל טיפול בקלות לקבל את הטיפול הזה. טיפול נפשי, ייעוץ פסיכיאטרי ופסיכולוגי בעברית דרך האינטרנט, ממטפלים מנוסים, ובזמינות גבוהה.
בשבועות האחרונים ישנה התעוררות חולפת של כתבות בערוצי מדיה שונים בנושא טיפול נפשי ברשת. אחת הסיבות להתעוררות הזו (אני מניח) היא פעילותם הנמרצת של מערך יחסי הציבור של שיבא, בעקבות המרפאה החדשה שפתחנו לטיפול נפשי מקוון. אבל הדיווח לצערי נוטה לעסוק בחלקים הפופולריים יותר והפיקנטים של הטיפול ופחות בפוטנציאל של טיפול נפשי מקוון להיות גורם מדרבן עבור כל תחום הטיפול.
אחד מהטרנדים שעדיים חמים בשני העשורים האחרונים בעולם הרפואה הוא הכנסת מערכות מחשוב שתפקידן לעזור בתיעוד וברישום של הטיפול ולסייע בקבלת החלטות באמצעות הצפת מידע אמין וידידותי לרופא. הרעיון הבסיסי נכון וחשוב. הביצוע – הולך ומסתבך עם השנים.
פייסבוק מציגה את ה Timeline שאמור להיות ריכוז כרונולוגי של החיים, אבל האם האינטרנט בעצם מתחילה לשבש את היכולת שלנו להתפתח רגשית ואישיותית? האם כל התיעוד האובססיבי הזה מתחיל להפריע?