אני ייודע שזה די מוזר לדבר על פייסבוק במונחים של כישלון כאשר מדובר בחברה שעומדת להנפיק בשווי שקרוב למאה מליארד דולר ושיש לה 850 מליון משתמשים רשומים (יותר מעשירית מאוכלוסיית העולם). הפעילות היומית של מאות מליוני המשתמשים שלה מצליחה לאיים על ענקיות אינטרנט אחרות ולהשפיע על מדינות שלמות. פייסבוק היא הצלחה בכל מובן אבל למרות זאת, אפשר לראות שם את הניצנים של הקריסה של המודל שעליו היא פועלת.
כדאי להבהיר: פייסבוק תמשיך להיות הצלחה בשנים הבאות, והמליונים ימשיכו לזרום לכיסי החברה מהמפרסמים השונים. הפלטפורמה הזו פשוט גדולה מדי מכדי להעלם בבת אחת (היי, למישהו יש מושג למה אתר yahoo עדיין קיים?), ובכוח האינרציה אפשר להמשיך ולהרוויח עוד שנים רבות. יש לי רושם שאינו מבוסס על מחקר מדעי, שפייסבוק הפך מהמקום המגניב שחייבים להיות בו למקום שצריך להיות בו כי אין ממש ברירה אחרת. בזמן האחרון אני שומע רק שני דברים על פייסבוק: אנשים שאומרים שהם "לא מבינים בשביל מה זה טוב", או אנשים ש"נכנסים לפייסבוק למרות שכבר עבר להם אבל הם מרגישים שאין להם ברירה אלא להכנס ולהתעדכן". צריך לזכור: הפחד הגדול ביותר של פייסבוק הוא להפוך לעוד מייספייס. כדי למנוע את הסיכון שזה אכן יקרה, פייסבוק מנסה בכל דרך אפשרית להפוך מאתר שבו אנחנו מתעדכנים במה שהחברים שלנו עושים לאתר שחודר לחיים שלנו בכל דרך אפשרית ובכל מקום אפשרי.
הבעיה היא שזה חותר תחת היסודות של פייסבוק עצמה.
במקור, פייסבוק היא מנוע רכילות. מי שראה את הסרט 'הרשת החברתית' יזכור אולי את הרגע שבו מרק זוקרברג קולט את הקונספט של פייסבוק. אחד החברים שלו בא ומבקש לדעת אם סטודנטית מסויימת נמצאת במערכת יחסים או שהיא פנויה. ואז זוקרברג מבין שמה שאנשים בעצם רוצים זה לדעת את כל הפרטים האישיים על אנשים אחרים. את המידע החם. מי פנוי ומי במערכת יחסים? מי עשה משהו נורא ומי נמצא במשבר? מי צריך עזרה ומי חושב שהוא יותר טוב מהאחרים? השאיפה הזו בכלל לא קשורה בפייסבוק, אלא מהווה חלק משמעותי מהמציאות האנושית.
רכילות, בניגוד למונטין שיצא לה, היא חלק חשוב וקריטי בקיום האנושי. היא מה שמאפשר לנו כבני אדם לשרוד בעולם המורכב שסביבנו ולהתקדם מעבר להשרדות היומיומית לכיוון של קבוצות אנשים שפועלות יחדיו על מנת להשיג מטרות משותפות. הרכילות מאפשרת לנו לתת פרשנות נוספת לסאבטקסט של האינטראקציה האנושית. החלפת מידע על הסובבים אותנו על מנת למקם את עצמנו בצורה נכונה בהיררכיה החברתית היא תהליך מורכב ועדין במיוחד. למרות שכולנו מזלזלים ברכילות באופן 'רשמי' כולנו עוסקים בה בצורה יומיומית. יש אפילו מחקרים שמראים שרכילות חשובה לבריאות שלנו. חוקרים מאוניברסיטת ברקלי הראו שאם אנחנו רואים מישהו שמתנהג בצורה אנטיסוציאלית (משקר ומרמה) רמת המתח הפיסיולוגית שלנו עולה בצורה משמעותית, אבל אם אנחנו מסוגלים להעביר את המידע הזה לנפגעים פוטנציאלים רמת המתח יורדת לרמה תקינה.
תחשבו על החבר שיודע את כל מה שקורה בחברה או בכיתה. הוא יודע מי מסוכסך עם מי, מי אמר למי משהו ולמה ומה צריך לומר לכל אדם אחר. הוא מכיר את כל פרטי הרכילות החשובים ומסוגל לתת לכם את כל המידע על האנשים שחשובים לכם. חבר כזה הוא "ברוקר של מידע". הדבר החשוב הוא שהוא גם מסוגל לתת לכם את המידע החשוב כי הוא לא מציף אתכם בפרטים המשעממים. זה אדם שכדאי להיות חבר שלו. פייסבוק היתה פעם מקום כזה. אבל ככל שעובר הזמן ואנחנו משתמשים בפייסבוק יותר, האתר משתנה מתחת למקלדת שלנו.
ככל שעובר הזמן ויש יותר משתמשים בפייסבוק, ככל שיש יותר קשרים ביניהם ובין החברים שלהם מופיע יותר מידע על הקיר שלנו. מידע שלא מעניין אותנו במיוחד (אפילו אם אנחנו ממש מכירים אותם) מישהו קרא מאמר באתר הניו יורק טיימס. מישהו העלה תמונה. מישהו תייג את עצמו בתמונה שהוא העלה. כמות המידע הלא רלוונטי כל כך גדולה שאנחנו מפספסים בקלות את המידע החשוב. האתר הופך ממנוע רכילות לאוסף פרטי מידע חסרי חשיבות. פייסבוק כבר לא החבר שיודע את הדברים הכי חמים בכיתה, אלא חבורת בחורים שמדברים על כדורגל לידכם בזמן שאתם בכלל חובבי כדורסל.
יש שני סוגי אנשים עיקריים בפייסבוק. אנשים שמשתמשים באתר על מנת למכור שירות או את עצמם, שמבלים באתר שעות וימים ועבורם זהו כלי שיווקי מוצהר. ויש את רוב האנשים, שבסך הכל רוצים להיות באינטראקציה חברתית, להתעדכן בדברים החשובים ולהמשיך בשגרת החיים שלהם. כדי שפייסבוק תמשיך להיות היעד המועדף של כולנו פייסבוק צריכה לזכור שהצרכים של המשתמשים יותר חשובים משינוי חודשי של הממשק, או ממציאת דרכים לעשות רווחים נוספים על הגב של המשתמשים שלה. אם פייסבוק מפסיקה להיות החבר המגניב שיודע את כל הדברים החשובים, אז אין לנו סיבה להיות שם יותר. ברגע שאתה לא המקום שנותן לנו את המענה לצרכים שלנו אנחנו נמשיך הלאה.
יכול להיות שפייסבוק תהיה המקום הזה, אם היא תלמד להיות ברוקר אמיתי של מידע ולא ספריה. המגמה הנוכחית לא מבשרת טובות.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
4 תגובות לרשימה ”פייסבוק תיפול כי אין שם מספיק רכילות“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום ראשון, 12 בפברואר 2012 בשעה 13:57
הכול נכון, ועדיין – מאז שפתחו את האפשרות ל-pages, אני נכנסת לפייסבוק בעיקר כדי להתעדכן לגבי תערוכות, אירועים וכו' של כל הגלריות והאמנים שאני עוקבת אחריהם.
בעיניי, זו הגדוּלה האמיתית של פייסבוק. עם חברים אני יכולה לשמור על קשר גם בטלפון.
יום ראשון, 12 בפברואר 2012 בשעה 16:26
לא ברור אם הלינק הבא מוכיח או מפריך את מה שנכתב כאן, אבל הוא ודאי רלוונטי. כותרת המשנה בלינק: לפי מחקר של Pew, המשתמשים הפעילים ביותר בפייסבוק מעורבים בפוליטיקה מחוץ לרשת החברתית ונעזרים בה לקידום מטרותיהם.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1634286
או שהרכלנים (לא כגנאי..) הפחיתו את השימוש ולכן מתבלט השימוש הפוליטי, או שהצורך הפוליטי חזק יותר מהרכילותי. כך או אחרת, יהיה מעניין מאוד לעקוב אחר ההתפתחויות.
פוסט אמיץ, לא פשוט לתת כותרת כזאת 🙂
יום שני, 20 בפברואר 2012 בשעה 11:49
והסוג השלישי של משתמשים (שאני נמנה עליהם) – אנשים שמחפשים בפייסבוק רעיונות חדשים (טכנולוגיה/יצירה) ומידע אקטואלי (לא רכילותי אישי) במקום לקרוא עיתון (או ynet).
יום ראשון, 04 במרץ 2012 בשעה 14:04
שלום,
הרעיון שאתה מעלה מעניין אבל אני חושבת שחסרה התייחסות לנושא סינון מידע בפייסבוק. קיימים כלים במסגרתו אשר מאפשרים לך לסנן את האינפורמציה המגיעה אליך ומאיזה משתמשים מבלי לנתק מגע. אם הבנתי נכון, הטענה המרכזית היא שהפייסבוק הופך ל-"אנציקלופדי" במקום כלי "חושב"(ברוקר מידע).
לדעתי, כל משתמש הוא ברוקר המידע של עצמו אם הוא בוחר את החברים והמידע שהוא מעוניין לקבל מהם.
אגב גם ברכילות "חיובית" אתה צריך לסנן מידע ולבחור מה מעניין אותך ומה לא.