עתיד הפסיכיאטריה | פסיכיאטר ברשת

עתיד הפסיכיאטריה

לפני כשבוע פורסמה הטיוטה הפומבית הראשונה של ה DSM-V. ה DSM הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי שמקובל במרבית העולם, ועוסק בהגדרות סטטיסטיות של אבחנות שונות בתחום הפסיכיאטריה. הגרסה הסופית אמורה להתפרסם בעוד כשנתיים. כמובן שסביב כל שינוי של קריטריונים לאבחנה יש מהומה כלל עולמית, כיוון שלהגדרות האלו יש משמעויות נרחבות שאינן רק רפואיות, כמו סביב נושאי ביטוח, מדיניות של מערכות בריאות, מחקר ועוד.

השינויים משקפים גם תהליכים שעוברים על תחום הפסיכיאטריה. במשך שנים רבות הפסיכיאטריה היתה מעבר לגדר, החולים נשלחו למקומות מרוחקים ומעט משאבים הושקעו במחקר ובטיפול. רפואה מתבססת על ידע נצבר ועשרים השנים האחרונות, והעשור האחרון במיוחד נותנים תקווה שבשנים הבאות יתחוללו שינויים מרחיקי לכת בתחום בריאות הנפש. שינויים שיתנו כלים טובים יותר לפסיכיאטרים לטפל בצורות שונות וטובות יותר של מחלות נפש או קשיים בתחום הנפש.

מה משפיע על עתיד הפסיכיאטריה?

יש לנו היום כלים טובים לטפל בבעיות שונות כמו חרדה, דיכאון וסכיזופרניה. הבעיה היא שלמרות שהכלים טובים, הם לא מספקים – לא את הפסיכיאטר ולא את המטופל. הסיבה היא שהכלים האלו לא עוזרים לכל המטופלים, או שהם לא עוזרים מהר או שהם עוזרים אבל גורמים לתופעות לוואי. כאן אני מתכוון לתרופות פסיכיאטריות וגם לטיפולים שאינם תרופתיים.

בשנים האחרונות ישנן כמה מגמות שישפיעו על הפסיכיאטריה, ואני רוצה לסקור אותם בקצרה:

1. גמישות המוח האנושי
היכולת של המוח האנושי ללמוד דברים חדשים, לזכור או להתאים את עצמו למציאות קשורה באופן ישיר לגמישות (plasticity) של המוח. בכל פעם שאנחנו רואים משהו חדש, קולטים גירוי שונה או מגיעים לאיזו תובנה חדשה הפעילות של חלק מהסינפסות במוח שלנו מתגברת, והפעילות של סינפסות אחרות נחלשת. בשלב הראשוני יש שינויים בביוכימיה של אותן סינפסות שמשפיעים על היכולת להעביר מידע מסינפסה לסינפסה, ובהמשך נוצרים שינויים מבניים במוח עצמו. כלומר, ככל שעובר הזמן נוצרים יותר קשרים בין סינפסות והם יותר מורכבים. בנוסף, השינויים האלו משפיעים ברמה הגנטית על ביטוי או הפסקת ביטוי של גנים שונים. כל השינויים האלו משפיעים על זכרון, על התנהגות ועל מכלול התפקודים של המוח, ומשליכים באופן ישיר על אפשרות ההתערבות שלנו.

2. נוירוגנזה ופסיכיאטריה (Neurogenesis)
בניגוד למה שחשבו בעבר, היום אנו יודעים שיש אפשרות לנוירוגנזה של תאים גם במוח של האדם המבוגר. נוירוגנזה היא יצירה של תאי עצב חדשים, והמחקרים מראים שיש אזורים במוח שמסוגלים לייצר תאי עצב חדשים במהלך החיים, גם אצל קשישים. באזורים שונים כמו בהיפוקמפוס או באיזור הריח נוצרים תאים באופן סדיר, דבר שיכול להסביר שינויים ביכולת לזכור או להריח.

3. מחקרים רב תחומיים
במשך מאות בשנים היו החוקרים והרופאים אנשים רב-תחומיים. המנתח גם היה פנימאי, חוקר הביוכימיה עסק גם בציור. ואז במאה העשרים התחיל תהליך של התמחות והתמקצעות שגרם להפרדת הידע למרכיביו הבסיסיים. בעשורים הקרובים נראה יותר ויותר מחקרים שמשלבים חוקרים מתחומי ידע שונים כמו הדמיה, גנטיקה, פסיכולוגיה או ביולוגיה מולקולרית שיבואו לחקור במשותף תחום. הידע שלנו על היכולת האנושית לעבד מידע, לבטא רגשות או להגיע להשגים מסויימים יגדל ודווקא הפסיכיאטריה היא אחד התחומים שירוויח יותר מכולם מהמחקר הרב-תחומי – כיוון שנגלה הרבה על נושאים כמו נוירולוגיה, פסיכולוגיה ואפילו מדעי המחשב.גם ההתקדמות המדהימה בכלי מחקר תאפשר לנו להבין יותר תהליכים שמתחוללים במוח האנושי.

דרכים חדשות לאבחון וטיפול בבעיות פסיכיאטריות

אם מחברים את כל הנושאים, אפשר כבר לדמיין איך בעוד שנים לא רבות האבחון הפסיכיאטרי יתבסס על הבנה מעמיקה של הגנטיקה של מחלות, על הבנה של השפעת טיפולים על ביוכימיה של תאי המוח ועל יכולת להבין איך פגמים ביכולות החשיבה או במוטיבציה משפיעים על הפרוגנוזה (התוצאה), לא רק ברמה הרגשית אלא גם ברמה של השפעתם על הביולוגיה. בעולם כזה ההגדרות המסורתיות של חרדה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אובססיביות ואפילו הפרעות אישיות יעברו שינוי מהיסוד. בעולם כזה גם האפשרויות לטיפול מתקדם, לאבחון מוקדם ואפילו למניעה ישתפרו ויעניקו לכל מי שקשור לתחום – לפסיכיאטרים ולמטופלים הזדמנויות חדשות.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

5 תגובות לרשימה ”עתיד הפסיכיאטריה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת ערן:

    אכן, אין ספק שהפסיכיאטריה (והפסיכולוגיה) עומדת בפני תקופה של שינויים שיכולה להיות מבלבלת אך גם מרתקת. שמח על המחשבות האלו (כשקראתי את כותרת הפוסט ציפיתי למחשבות מורבידיות דווקא)

  2. מאת רותי:

    שלום ד"ר ירדן,
    מצאתי ענין רב במחשבות האחרונות שלך על עתיד הפסיכיאטריה.
    ההבנה כי יש דברים חדשים בתחום וכי יש תקווה לפתרונות נוספים, נוסכת בכולנו בטחון והרגשה אופטימית.

    יישר כוח!

    רותי

  3. מאת יסמין:

    אז מה דינו של סכיזואובססיב בDSM החדש?
    או סי די או סכיזופרניה?

  4. מאת שושו ל.:

    זה מאוחר מדי ומעט מדי

  5. מאת נופר:

    בהמשך לכך, לדעתי פסיכיאטריה היא מעבר לידע יבש והגדרות ברורות. לצערי הרבה פעמים אין התייחסות למטופל עצמו אלא לסטטיסטיקה שהוא חלק ממנה. אני אשמח אם יתפתח כיוון בקרב עוד פסיכיאטרים ומוסדות טיפוליים של הבנת כל מטופל אינדיווידואלית ואי התייחסות לסטטיסטיקות יבשות.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.