את לא מבינה

לפני חודשיים שאלתי מדוע יש מטופלים במרפאה שבטוחים שהם לא סובלים משום מחלה, אבל ממשיכים לבקש מכתבים לביטוח לאומי, קצבת נכות או השתתפות בסל שיקום? רוב התשובות עסקו בקשר בין המיקום של הרפואה כחלק מהבירוקרטיה לבין הצורך להשתמש ברופאים ככלי בנבכי הבירוקרטיה. כמובן שאני בכלל לא חשבתי על ההביט החשוב הזה בתפקיד הרופא כששאלתי את השאלה (אבל בטח נגיע לזה פעם).

אני חשבתי על תובנה (או העדרה). היכולת של אדם להבין מה שקורה לו היא מרכיב חשוב של היכולת של אותו אדם לדאוג לצרכיו ולטפל בעצמו. רבים מהחולים במחלות הנפש לא חושבים שהם סובלים מכל מחלה. לפעמים כחלק מהאיבחון של מטופלים אני שואל אותם מדוע הם צריכים לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי אם אין להם מחלה. התשובות יכולות להיות מאד מעניינות. יש רמות שונות של תובנה. חלק מהאנשים שסובלים ממחלות שונות (לדוגמא, סכיזופרניה) מבינים שיש להם מחלה והם צריכים טיפול אבל לא מבינים את משמעות המחלה, ומה שהיא גורמת להם. הם יודעים שהם צריכים לקחת כדורים כי אמא שלהם אומרת להם, או כי הרופאים אמרו. הם גם יכולים לומר את שם המחלה ואת הדברים שהיא גורמת להם לעשות, אבל מתקשים לעשות הקשרים בין הדברים הללו. כמו שכתבה יעל באחת התגובות:

בדיוק מאותה סיבה שאיש פרנואידי, שכל השב”כ קם להורגו הולך לחדר מיון. הרי חדר מיון לא נועד לטפל בנרדפי שב”כ, הלא כן?

בעיני מדובר על שביב תובנה ש”משהו בי לא בסדר“ – שהמרחק ממנה ועד להודות ש”אני חולה“ הוא מרחק רב מאוד.

אני חושב שרוב החולים שמקבלים אחוזי נכות מביטוח לאומי זכאים לקבל את הכסף והשירותים שמתלווים לאותה הגדרה. לצערי חלק מהאנשים שהכי זקוקים לקצבת הביטוח הלאומי בכלל לא מבינים למה הם זכאים, או שיש להם ציפיות מוגזמות בנוגע ליכולות שלהם. האמת המרה היא שחלק מהחולים הקשים ביותר שאנו מטפלים בהם לעולם לא יצליחו להיות עצמאים לחלוטין או לתפקד ברמה גבוהה. התפקיד שלנו, כצוות מטפל הוא לעזור להם לחיות בצורה הטובה ביותר האפשרית.

אבל אם אנחנו כבר בנושא, אני לא מתכוון להיות צדקן ולטעון שבמערכת אין בכלל אנשים מתחזים שמוציאים שם רע למקבלי הביטוח הלאומי. האנשים האלו קיימים ואני פוגש אותם במרפאות ובמחלקות הפסיכיאטריות. בדרך כלל לאנשים האלו אין מחלת נפש. אם נדמה למישהו שבמערכת הפסיכיאטרית לא מסתובבים אנשים שחושבים שמגיע להם שמישהו יסדר בשבילם דירה וקצבה קבועה למרות שאין להם כל בעיה אמיתית, אז הוא טועה. רוב המטופלים במערכת סובלים ממחלות אמיתיות. גם רוב המתחזים סובלים מבעיות, אבל לא בעיות פסיכיאטריות. בדרך כלל אנחנו מצליחים לעלות על זה. לפעמים אנחנו לא. ובנוגע לתובנה, למתחזים יש תובנה מלאה למה שהם עושים. וזה עוד דבר שמבדיל ביניהם לבין החולים האמיתיים.

ניתן לקבל עדכונים על רשימות חדשות באתר על ידי הרשמה לרשימת התפוצה.

נכתב במקור באוגוסט 2006

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

קרן: שלום יקרות, התחלתי ללמוד לפני כחודשיים וכמובן שאם לימודים אינטנסיביים ועמוסים מאוד הגיעו החרדות, חוסר תאבון,...

ירדן לוינסקי: @א, לא אני ולא אף אחד לא יתן לך יעוץ בנושא בתגובה להודעה באתר באינטרנט. זה לא רציני ולא מקצועי. פני...

ירדן לוינסקי: הכל יתכן. צריך להתייחס להסטוריה הרפואית של האדם, וכמובן גם למצבו הנוכחי.

א: היי, אני בת 33 ונוטלת ויואנס 50 מ"ג מזה שנתיים. נמצא כעת בתחילתו של הריון שני. האם ניתן ליטול את התרופה במהלך...

אני: האם אדם שאובחן בעבר כחולה במאניה דיפרסיה ונוטל כדורים באופן קבוע עשרות שנים עשוי לסבול מן התופעות? האם יתכן...

אוריאל אופיר: תודה על המאמר 🙂 העצות נכונות גם למי שלא סובל מהפרעת קשב.

ירדן לוינסקי: @תומר, לא – זו תופעת לוואי שקיימת אצל חלק מהאנשים. הפתרון הוא תכשיר שהוא פחות ארוך בהשפעתו.

ירדן לוינסקי: @טל שלום. להפרעה ביפולרית יש תאחיזה גנטית, כלומר לילדים של אנשים חולים יש סיכוי גבוה יותר משאר...

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.