למה העובדות לא ממש משנות?

כמה קשה לשנות דעות של אנשים? למה אנחנו נתקלים שוב ושוב באנשים אינטיליגנטים שמחזיקים בדעות שלפעמים נראות לנו שגויות או הזויות אבל אין שום דרך לשנות את דעתם? איך קורה שאידיאולוגים נאו-קפיטליסטים ממשיכים לטעון שהפחתת מיסים היא הפתרון לעוני כשאי-השוויון רק הולך וגובר ומתנגדי החיסונים ממשיכים להאמין שאוטיזם נגרם מחיסונים?

מה קורה כאן? מדוע העובדות לא משנות את דעתנו ולמה שמישהו ימשיך להאמין במשהו לא מדוייק או לא נכון אפילו כשמציגים לו עובדות אחרות?

ההגיון של אמונה בשקרים

אם תופעה מתקיימת, כנראה שיש לה הגיון כלשהו. אם זו תופעה אנושית, הרי שהיא משרתת צורך אנושי. כדי לשרוד בצורה סבירה בעולם מלא אתגרים ורעשי רקע, כולנו צריכים תפיסת מציאות תקינה. אם תפיסת המציאות שלנו שונה בצורה משמעותית מהתפיסה המקובלת והנפוצה בציבור, ההתמודדות שלנו הופכת ליותר קשה ומאתגרת. דוגמא קלאסית מעולם הפסיכיאטריה היא מחשבות שווא. אם אתה גר ברוסיה של שנות השבעים וחושב שהקג"ב עוקב אחריך, אתה בדיוק כמו כולם. אם אתה מסתובב בישראל ומאמין שהקג"ב עוקב אחריך, סביר שאתה בבעיה. אבל תפיסת מציאות תקינה איננה הדבר היחיד שעוזר לנו לשרוד. חשובה לא פחות היא היכולת להשתייך לקבוצה.

רובנו רוצים להשתייך לקבוצה. אנחנו רוצים להשתלב, להתחבר עם אנשים אחרים ושהם יעריכו אותנו ויקבלו אותנו. השתייכות לקבוצה מעלה את הסיכוי שלנו לשרוד ולאורך כל אלפי השנים של הקיום האנושי עסקנו באופן אקטיבי בהשתייכות לשבטים, בין אם זה משפחות, כפרים, לאומים או עמים. לאורך השנים וגם כיום אם מגרשים אותנו מהשבט זה יכול להיות גזר דין מוות עבורנו.

פעמים רבות, הצורך להשתייך יותר חזק מהשאלה אם סוגיה מסויימת נכונה או שקרית. אם אנחנו נשפטים על ידי אחרים לפי הדברים שאנחנו מאמינים בהם, לפעמים הדבר הנכון ביותר עבורנו זה להאמין בדברים גם אם אינם נכונים עובדתית, כי הם גורמים לנו להראות טוב יותר בעיני האנשים שאכפת לנו איך הם חושבים. כלומר, אמונות שגויות יכולות להיות שימושיות עבורנו במובן החברתי, גם אם אינן שימושיות במובן המציאותי.

כיום בגלל הטכנולוגיה יותר מתמיד קל להחזיק בדעות שלא מבוססות על עובדות. הרשתות החברתיות מאפשרות היום לאנשים שמאמינים בדעות קיצוניות או רעיונות הזויים למצוא לעצמם קהילה תומכת בקלות. תכנסו לקבוצות של מתנגדי חיסונים. תכנסו לקבוצות של קיצונים פוליטיים, תכנסו לקבוצת של אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. לכל דעה אפשר למצוא קבוצת תמיכה. שם אתה מרגיש חמים ונעים, שם יש תיבת תהודה (echo chamber) שמחזקת את האמונה שלך ושם לא תשמע יותר מדי דעות שונות.

יותר מזה, הטכנולוגיה היום מאפשרת לטרגט אנשים ספציפית לפי האמונה שלהם, לפי ההסטוריה שלהם או דפוסי אמונה ולהציף אותם במסרים שמחזקים את הדפוסים הרצויים. זה עובד כי אתה מרגיש שאתה מקבל הוכחות למה שאתה במילא מאמין בו. אם אתה חשדני כלפי הממשלה, ואתה מקבל מסרים שמאשרים לך את מה שאתה מאמין בו, אתה מרגיש שאתה לא לבד ואתה יכול להמשיך להאמין בכך. זו דוגמא פשוטה למניפולציה פסיכולוגית שמתרחשת כל הזמן.

עובדות לא משנות את דעתנו. קשרים כן.

המשמעות היא שאם מישהו משנה את דעתו, הוא בהכרח משנה את ההשתייכות השבטית שלו. לדוגמא אם היית חרדי ובהדרגה חזרת בשאלה, המשמעות היא שאתה מסתכן באבדן קשרים חברתיים. אם אתה מתנגד חיסונים והקהילה שלך מתנגדת חיסונים, ויום אחד תכריז שאתה הולך לחסן את הילדים יש סיכוי טוב שיזרקו אותך מכל קבוצות הפייסבוק, ינתקו לך את הטלפון בפנים ותאלץ להעביר את הילד לגן אחר. היו זמנים שמספיק שאמרת שאתה מצביע עבור מפלגה מסויימת והיו מפסיקים לדבר איתך.

אנחנו לא יכולים לצפות ממישהו לשנות את דעתו ואמונתו בלי שנבין מהי המשמעות הפסיכולוגית והחברתית ששינוי כזה יוצר. אף אחד לא מעוניין שתפיסת המציאות שלו תשתנה אם המחיר לכך הוא נידוי חברתי. הדרך לייצר שינוי לכן היא להפוך לחברים שלהם, להטמיע אותם בתוך השבט שלנו, לתת להם מסגרת חברתית חדשה שמקבלת את האמונה החדשה שלהם ומתאימה להם. ואז הם יכולים לשנות את דעתם כשהם יודעים שהם לא יישארו לבד.

כשאנחנו רואים ויכוח בין עובדות לבין מתנגדי העובדות, אנחנו בדרך כלל רואים את הקיצונים של שתי הקבוצות מתווכחים. האנשים שבאמצע לא משתתפים בויכוח, הם במקרה הטוב צופים ולרוב מתעלמים. כשליאור אונגר נכנס לפורום של מתנגדי חיסונים, מייד פורץ שם קרב אבל אף אחד לא משנה את דעתו. אם גם נוכיח להם שבמדינות שבהן שיעור המחוסנים יורד כמות הנפגעים עולה, כמות המתים עולה וכמות האוטיסטים נשארת אותו דבר, או שנוכיח להם שכמות הפורמלין שהגוף מייצר גדולה פי כמה מכמות פורמלין שאולי יש בחיסון, הם יטענו שאנחנו לא מבינים כלום ושהחיסונים זה הדבר הכי מסוכן שיש. כי הויכוח האמיתי הוא לא על עובדות.

אם נתייחס לדעות כמו אל ספקטרום, ככל שרעיון רחוק יותר מהעמדה הנוכחית שלך כך הסיכוי שתפסול אותו על הסף גדול יותר, כי הוא יאיים על האינטגרציה של האמונה שלך. ויכוח הוא מתקפה על תפיסת המציאות שלנו. לכן אלו ויכוחים חסרי תוחלת. אתה לא יכול לשכנע מישהו שמתנגד לתרופות באמצעות ויכוח על עובדות אם הוא מאמין שהתרופות מזיקות. זה לא יעזור. אתה לא יכול לקפוץ לצד השני, אתה חייב לזחול לשם.

לכן גם כמעט אף פעם לא תגרום למצביע מרצ להשתכנע להצביע לליכוד, או למצביע הבית היהודי להצביע למפלגת העבודה. הקפיצה גדולה מדי. זה מערער את תפיסת המציאות ומנתק אותך מהקבוצה שלך. רוב האנשים מתווכחים כדי לנצח בויכוח ולא כדי להקשיב לצד השני. אנחנו כל כך עסוקים בניצחון ואז אנחנו שוכחים שהמטרה היא לחבר אותם לקבוצה אחרת. חיבור וניצחון לא הולכים יחד.

לכן המטרה צריכה להיות לגרום לאנשים לסובב טיפה את החוגה ולנוע מעט ימינה או שמאלה בתפיסת המציאות שלהם. משפטים כמו "אין עם מי לדבר" או "ביבי מאפשר את פירוק מוסדות המדינה כדי להציל את עצמן" לא יגרמו לצד השני לשנות את דעתו הפוליטית ולא חשוב כמה הוכחות אתם יכולים להביא. אם אנחנו רוצים לגרום לאנשים להאמין בעובדות, אנחנו צריכים לחבר אותם לקבוצת מאמיני העובדות. לתת להם להרגיש שייכים. לא להפך.

האם זה אפשרי? עובדה.

אי אפשר לצפות ממישהו לשנות את דעתו ואמונתו בלי שנבין מהי המשמעות הפסיכולוגית והחברתית ששינוי כזה יוצר.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עמית: מסכימה. בתור אחת שסובלת מבעיות שמיעה אני מכירה מאוד מקרוב את התחושה של השבט שמדובר עליה. אף אחד לא רוצה להשאר...

משה: יש לי כדורי סיליאן שאני לוקח 8 שנים. יש גם למיקטל. אני רוצה להוריד מינון של למיקטל מ100 מ"ג ומטה עד להפסיק....

משה: אפשר לקבל המלצה על מטפל ופסיכותרפיסט טוב לדו קוטבית?

יהודית: שלום. אני לוקחת ציפרלקס 15 mg ואני בהריון שבוע 21. אני קצת דואגת על תופעות לתינוק אחרי לידה. האם אפשר להפסיק...

מאיה: מה אוכל לעשות אם הפבוקסיל פוגע לי בתפקוד המיני?

יונית קריסטל: שלום, אמא שלי מקבלת את התרופה בעקבות דיכאון שלאחר ניתוח לב פתוח. היא בת 83, ואחרי חודש בערך מאז התחילה...

איציק: צודקת פאקסט תרופה נוראית מבחינת ההשמנה ..לקחתי אותה במינון די גבוהה לocd 40 מ"ג היא עוזרת לזה מצויין וגם...

רוצה להפסיק: נוטלת פאקסט חמש שנים! ולא הבנתי למה פתאום עליתי כל כך במשקל. ולא ,אני לא אוכלת יותר מבעבר,אפילו פחות....

תגובות

4 תגובות לרשימה ”למה העובדות לא ממש משנות?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת יוסי:

    הניתוח שלך מעלה נקודות שאני מסכים איתן, אבל עוד קודם צריך לזכור שהמונח "עובדה" עצמו מייצג עמדה ודעה, ולא בהכרח משהו מוחלט. גם על עובדות צריך להסכים, והרבה פעמים אין הסכמה. אז נכון שאנשים דבקים בעמדה שמבססת את השייכות החברתית שלהם ואת זהותם בכלל. אבל אנשים גם רואים את המציאות העובדתית באופן שונה.

  2. מאת מגשר:

    כתוב מעניין מאוד, תודה 🙂

  3. מאת זה אני...:

    אני מסכימה עם יוסי שגם עובדות זה דבר נזיל וגם עליהן אפשר להתווכח כי הן נתונות לפרשנות, לתחושה סובייקטיביות, לאמונות ודיעות – 2 אנשים יכולים לנכוח באותה סיטואציה ולדווח על עובדות שונות לחלוטין כי כל אחד חווה את הדברים אחרת ומחליט בהתאם לכך מה היו העובדות – אמיתי, לא בגלל שהוא עושה את עצמו – ויכוחים רבים בין אנשים, בני זוג, מחלוקות בבימ"ש נובעות מזה שאנשים באמת רואים אחרת את מה שקרה.

    מצד שני – זה שאתה משתייך חברתית זה גורם לך אולי לראות את הדברים אחרת אבל זה נובע מכך שעובדות הוא דבר שניתן להתווכח עליו ושנובע מפרשנויות, אמונות ודיעות – שינית השתייכות – שינית אמונות, תפישות ודיעות, שינית אמונות, תפישות ודיעות – באמת השתנו מסבחינתך העובדות.

    מה שיוצא מכך הינו דווקא האמונה כי חינוך, חברה וערכים חשוב בעיניי כי אם מצליחים להטמיע את הערכים הנכונים בעינינו אצל ילדינו – הם יפרשו את המציאות בצורה אחרת וידברו על עובדות באופן שונה – יתייחסו לכך בהתאם ויתנהגו כמצופה מהם.

    השתייכות חברתית משנה תפישת עולם וזו משנה עובדות !!!

    מה שמוזר הוא שאתה טוען כאילו עובדות הן דבר מוחלט והן אינן – גם לא אצל פסיכיאטר שאמור לאבחן אצל מטופל בוחן מציאות – גם פסיכיאטר הוא בן אדם וגם הוא רואה עובדות באופן סובייקטיבי בהתאם לחינוכן, לעולם ממנו בא ולתפישת עולמו, כך הוא יכול לפרש התנהגות של מטופל באופן כזה או אחר כשלמעשה ההתנהגות נובעת מתפישת עולם ערכית שונה לחלוטין ומקודים אחרים של התנהגות .

    ומכאן לדעתי המסקנה הנובעת מעיניינו הינה כי עם כל הכבוד לפתיחות , לפלורליזם, לקבלת האחר – חשוב ללכת למטפל שקרוב לתפישת עולמנו כי כך יוכל באפן מיטבי לפרש את התנהגותינו בקוד ההתנהגות המקובל עלינו, לחדור לתוך נבכי נפשינו כי מה לעשות? מטפלים פעמים רבות כ"כ יהירים שנותנים אבחנות מבלי לתת לעובדות לבלבל אותם……

  4. מאת עמית:

    מסכימה. בתור אחת שסובלת מבעיות שמיעה אני מכירה מאוד מקרוב את התחושה של השבט שמדובר עליה. אף אחד לא רוצה להשאר לבד.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.