בתחילת 2026 פורסמו שני מאמרים שסיפרו לכאורה סיפורים הפוכים לגמרי. מחקר אחד, מאת ג'ון היידט (שגם פרסם בשנה שעברה ספר פופולרי על הנושא) טוען שרשתות חברתיות גורמות לנזק משמעותי לבריאות הנפש של מתבגרים. מחקר אחר ורחב היקף שכלל יותר מ־25 אלף בני נוער בבריטניה, מצא בדיוק ההפך: שלא נמצא קשר בין זמן השימוש ברשתות לבין החמרה במצב הנפשי לאורך זמן.
פרצוף של אשה על המסך שלכם.ן. העור שלה חיוור, השפתיים מלאות, עיניים ירוקות בוהות בכם. מוזיקה מתחילה לנגן וטקסט מופיע על המסך: "איך חרדה יכולה להראות". כשהמוזיקה ברקע היא מציגה את המילים שעוברות על המסך: מתנתקת. כוססת ציפורניים. נושכת את השפתיים. רועדת בלי סיבה. גלי חום.
איך מוצאים טיפול אונליין טוב? קודם כל אנחנו צריכים להיות מסוגלים לדעת איזה טיפול אנחנו באמת צריכים אבל אחרי שהבנו מה באמת צריך ומתאים לנו, איך נדע מי מטפל טוב עבורנו?
כמה קשה לשנות דעות של אנשים? למה אנחנו נתקלים שוב ושוב באנשים אינטיליגנטים שמחזיקים בדעות שלפעמים נראות לנו שגויות או הזויות אבל אין שום דרך לשנות את דעתם? איך קורה שאידיאולוגים נאו-קפיטליסטים ממשיכים לטעון שהפחתת מיסים היא הפתרון לעוני כשאי-השוויון רק הולך וגובר ומתנגדי החיסונים ממשיכים להאמין שאוטיזם נגרם מחיסונים?
ברשתות החברתיות אין כמעט השתתפות של רופאות ורופאים בדיונים פתוחים הקשורים לבריאות הציבור. אבל אם לא נהיה שם, אף אחד לא ישמע אותנו. מרכיבים מרכזיים ברפואה הם ספקנות, מחקר ובדיקה מחדש של מידע ואנחנו צריכים תמיד לבדוק לפני שאנחנו מחליטים, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להשתתף בדיון.
השבוע התחילו אנשים לקבל את ה Apple Watch 4 עם יכולות ה ECG. יש עוד חברות שמייצרות מוצרים דומים. עכשיו, אנשים שקונים שעון אפל חדש, יכולים לעקוב אחר קצב הלב שלהם ולשלוח את התוצאות לרופא שלהם. לאורך כל השנים החלטה על ביצוע ECG היתה החלטה רפואית. עכשיו כבר לא.