לפעמים אנחנו צריכים לקבל הרבה החלטות. כל כך הרבה החלטות עד שאנחנו מתעייפים ומעדיפים לדחות את ההחלטה למועד אחר. אבל המנעות מקבלת החלטות לא מביאה אותנו לשום מקום ואנחנו צריכים גם ללמוד להחליט כשאנחנו מעדיפים שלא. מסובך? לא ממש.

דחיינות מתרחשת בגלל סיבות רבות, ואחת מהן היא שקבלת החלטה דורשת מאמץ מצידנו ואם אנחנו נדרשים להתאמץ כל הזמן, אנחנו בשלב כלשהו מעדיפים לנוח.

אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הדחיינות שלנו בקבלת החלטות?

להגדיר החלטות ברירת מחדל

תגדירו לעצמכם סט של החלטות אוטומטיות שאתם יכולים לקבל במצבים שחוזרים על עצמם. דוגמאות יכולות להיות הכנת רשימת קניות קבועה אונליין בסופר החביב עליכם, או רשימה של דברים שצריך לעשות כשאתם מחליטים שאתם נוסעים לחו"ל. אם יש משהו שאתם עושים מדי פעם וצריכים לחזור עליו, פשוט תכינו פעם אחת שיטת עבודה לנושא הספציפי, תרשמו אותה ותבצעו אותה בלי לחשוב הרבה. ככל שיהיו פחות נקודות החלטה, יש יותר סיכוי שתקבלו החלטה.

תנו למישהו אחר לקבל החלטה

מיקור חוץ של תהליך ההחלטות יכול להפחית את הדחיינות שלכם בנושא. לדוגמא, אם קשה לכם להחליט מה לקנות בסופר אתם יכולים לבקש מבן או בת הזוג ליעץ לכם. כשאני צריך לבחור בין סוגים שונים של ספות לקליניקה, אני יכול לבקש מהשותפה שלי להחליט אם אני סומך על הטעם שלה, וכשיש לי התלבטות בנוגע להחלטה מה להזמין לילדים לצהריים כשאין לי כח להכין, אני פשוט יכול לומר להם לקבל את ההחלטה. אם יש לכם מנגנון שמצמצם את האפשרויות למספר קטן, אפשר בקלות לתת למישהו אחר לעזור לכם להחליט.
במקרים הגדולים ביותר (האם לקחת את הצעת העבודה שקיבלתי), אי אפשר לתת למישהו אחר להחליט בשבילכם, אבל אפשר לתת למישהו אחר לנהל איתכם דיון על ההחלטה, כדי שלא תתמהמהו יותר מדי.

תסירו מחסומים

אם אתם בודקים את תהליך קבלת ההחלטות שלכם בנוגע לנושא מסויים בצורה מדוקדקת, יתכן שתמצאו שיש כל מני חסמים ומחסומים שדוחקים בכם לדחות את העיסוק בנושא. לדוגמא, אם אתם צריכים להזמין מוצרים מאמאזון אבל הסיסמה לא רשומה במחשב שלכם אלא על דף, יכול להיות שתדחו את המטלה לאחר כך. אם אתם צריכים לרשום את הילד לחוג אבל לא מחזיקים אצלכם את מספר הזהות שלו, יכול להיות שתדחו את הרישום. המחסומים הטפשיים האלו גורמים לכם 'להחזיק' עוד מטלות פתוחות ובאופן ישיר לגרום לכם לאייפות קוגניטיבית.
אם אתם יכולים לגרום למטלה להיות יותר מורכבת או יותר פשוטה, זה ישפיע באופן ישיר על קבלת ההחלטה לסיים איתה. 

כמה זה שווה לכם?

אם אתם נותנים שווי כלכלי לקבלת החלטה, לפעמים קל לכם יותר לקבל החלטה ולהתקדם. נניח שתגידו לעצמכם שלהחליט על טיסה לחו"ל עכשיו שווה לכם חסכון של אלף דולר, אולי תקבלו החלטה יותר מהירה. ומצד שני, אם תבינו שלא כל ההחלטות באמת חשובות ואפשר פשוט להתקדם. זה לא באמת קריטי לכם אם אתם מזמינים את המלון בדירוג 8.9 או 9.0 בבוקינג. בסוף אתם ישנים שם כמה ימים וממשיכים הלאה בחיים. לפעמים חלק מהאפשרויות בהחלטות שאנחנו ממשיכים להתלבט ביניהן לא מאד שונות זו מזו. אולי זה מה שקשה לנו לקבל.

לפתח דרכים לצמצום החלטות

הקושי העקרי שלנו, הוא שיש לנו המון החלטות שאנחנו צריכים לקבל בחיים. אבל בניגוד למה שאנחנו חושבים לא על כל דבר אנחנו צריכים לחשוב כל פעם מחדש ואפשר להעביר אותם לאוטומט.

הרגלים הם דרך טובה יחסית לצמצום החלטות. אם אתם מחליטים שבכל יום שלישי הילדים מזמינים פיצה, הרי שיש החלטה אחת לפחות שירדה מהרשימה. אם יש משהו שאתם צריכים לעשות כל שבוע, כל חודש או כל שנה אתם יכולים לקבוע לכך תאריך קבוע, לרשום ביומן, ואפילו להכין רשימה של מה שאתם צריכים לעשות כך שלא תצטרכו כל פעם מחדש להחליט מתי ואיך אתם צריכים לבצע את המטלה.

אם אתם ממש רוצים, אתם יכולים בהדרגה לזהות ולפתח החלטות אוטומטיות (ראו הסעיפים הקודמים) בצורות יצירתיות. אם קשה לכם להחליט על קידום לעובדים שלכם או על רכישת רכב מול ליסינג, אתם יכולים לבנות תהליך מובנה שבו ההחלטה שלכם מתבססת על דברים שאחרים עושים. ככל שאתם מפחיתים בהדרגה או מפשטים את ההחלטות, יהיה לכם קל יותר להחליט.

להחליט שלא להחליט

לפעמים, החלטה מהירה שלא מקבלים החלטה היא גם סוג של החלטה. אתם חושבים על כל הדברים שאתם שומרים כי אתם צריכים להעביר את זה למישהו וממלאים לכם את המחסן? אולי תשכרו מחסן ותשמרו את זה שם? אולי במקום שזה יישב על השולחן שלכם זה יעבור למחסן ויחכה ליום בשנה שאתם מסדרים את המחסן? אולי תבקשו ממישהו אחר שיקבל את ההחלטה? בכל מקרה, אפשר להשתמש בכל השיטות האלו במעורבב, כי אם תשתמשו בכולן, תגלו שאתם פשוט מקבלים יותר החלטות.

איך אתם מקבלים החלטות?