דיכאון זו מחלה של כל הגוף

יש כאלו שאומרים שדיכאון זה סוג של גיהנום. ואם זה גיהנום מסתבר שיש די הרבה אנשים שנמצאים שם. למעשה, ארגון הבריאות העולמי מדבר עך כך שכמעט חמישית מאוכלוסיית העולם תסבול במהלך החיים שלהם מאפיזודה דכאונית כזו או אחרת. דיכאון זו מחלה של הנפש, אבל בעצם כדאי להתייחס אליה כמחלה של כל הגוף, כמחלה שיש לה גורמים רבים ולכן יש גם גורמים רבים שיכולים להשפיע עליה.

אם נתייחס לדיכאון כמחלה של כל הגוף ולא רק של הנפש, אז גם התייחסות כללית יכולה לתת מענה טוב לטיפול בדיכאון. מצד אחד צריך לזכור שדיכאון יכול להיות סימפטום של בעיה גופנית כללית. אחד הסימפטומים של תת פעילות של בלוטת התריס הוא דיכאון. אנשים שסובלים מסרטן הלבלב יכולים לסבול מסימפטומים קשים של דיכאון כסימפטום של הסרטן. כך גם לגבי בעיות ביותרת הכליה, לאחר התקפי לב וגם אירועים חיצוניים כמו פיטורין או התעללות יכולים להוביל לדיכאון.

לדיכאון יש השפעה סיסטמית

ארגון הבריאות העולמי גם חוזה שעד שנת 2020, דיכאון יהיה הגורם השני בחשיבותו להגבלה תפקודית. לא רק בגלל הדיכאון עצמו אלא גם בגלל שדיכאון נמצא קשור לתחלואה נרחבת במובנים הגופניים. הדיכאון מעלה את השיעור של אירועים מוחיים, ומעלה את הסיכון להתפתחות של אוסטאופורוזיס, של מחלות לב ושל סוכרת. כמו כן יש פגיעה במערכת החיסונית, עליה במחלות דלקתיות כך שהדיכאון לא רק פוגע באיכות החיים ומשפיע על הזוגיות והמשפחה אלא ממש נקשר להחמרה במצבם הפיסי של אנשים.

פתרונות כלליים שיכולים להשפיע על דיכאון

אם אנחנו מבינים את הדיכאון כמחלה שמושפעת ממגוון גורמים אז צריך לתת גם פתרונות רב מערכתיים. יש דוגמאות רבות לדברים שיכולים להשפיע על הדיכאון.

התעמלות: כולם יודעים שהתעמלות (במידה סבירה) טובה לבריאות וטובה לאנשים שסובלים מדיכאון. אבל מה שמיוחד כאן זה שההתעמלות גם עוזרת למנוע את מגוון הבעיות הבריאותיות שנלוות לדיכאון עצמו.

אור שמש: מעבר לעובדה שתאורה משמשת לטיפול בדיכאון עונתי, יש מחקרים שמראים שאור חזק ובעיקר אור שמש יכולים לשפר סימפטומים של דיכאון. מרבית האנשים שסובלים מדיכאון מעדיפים להסתגר בבית או לשכב במיטה, אבל בעצם הפעולה ההפוכה יכולה להיות בריאה עבורם.

שינה: יש ויכוח בין החוקרים האם הפרעות השינה מקדימות את בוא הדיכאון או שמא הפרעות השינה הן סימפטום של דיכאון. בכל מקרה יש עבודות שמראות שאם מטפלים בהפרעות השינה גם סימפטומים דיכאוניים משתפרים, איכות היומיום משתפרת ואיתה מצב הרוח. יש גם עבודות שמראות שטיפול במלטונין יסייע לחיזוק הטיפול נוגד הדיכאון.

סביבה תומכת. אנשים בדיכאון מעדיפים במקרים רבים להיות לבד, להתרחק מאנשים אחרים או פשוט לא יוצרים קשר עם הסביבה. אבל המציאות היא שדווקא סביבה תומכת של בני משפחה, חברים וגם קבוצות תמיכה מסוגים שונים יכולים להקל על הסימפטומים הדיכאוניים, בעיקר אצל אלו שחושבים שאין להם תקווה.

תרופות פסיכיאטריות ופסיכותרפיה: אני מכיר את הויכוח העדכני על יעילות התרופות נוגדות הדיכאון. בכל מקרה, מי שמכיר קצת לעומק את התחום, יודע כמה דברים חשובים: ראשית, התרופות עובדות וגם התרופות הישנות שפחות בשימוש כיום עובדות יפה. שנית, התרופות מסייעות גם לתסמינים נלווים לדיכאון כמו הפרעות חרדה ושינה. שלישית, התרופות יכולות לסייע גם לבעיות גופניות אשר מושפעות ממצב נפשי כמו כאבי ראש, מעי רגיש וכדומה. גם הפסיכותרפיה על סוגיה השונים הוכחה כמסייעת מאד לאנשים שסובלים מדיכאון. בין אם מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול דינמי יותר, הם יכולים לסייע בהתמודדות ובהקלת סימפטומים.

טיפולים אחרים. לדכל תרבות יש את הטיפולים שלה. יש ארצות כמו אנגליה שהנהיגו טיולים קבוצתיים (הליכות ברגל) לחולי דיכאון. בהולנד יש פרוייקט שבו נותנים לאנשים עם דיכאון לעבוד תקופה מסויימת בחווה – גם תעסוקה, גם הסחת דעת, גם אור שמש ופעילות גופנית. בהודו עושים מדיטציה. כל הדברים האלו יכולים לעזור לחולי דיכאון.

אז אם אתם מדוכאים או שיש לכם בן משפחה שסובל מדכאון כדאי לזכור שיש דרכים רבות לעזור לאנשים חולים. יותר מכך, יש עוד דרכים רבות שלא חשבתי עליהם ולא ציינתי. חלק מהטיפולים כוללים פסיכיאטרים ופסיכולוגים אבל חלק כוללים בני משפחה, חברים ופעילויות שנחשבות 'רגילות'. אם נעזור לאלו שסובלים מדיכאון להכנס לשגרה אחרת נוכלגם לעזור להם לצאת מהדיכאון. הויכוח אם תרופות נגד דיכאון או פסיכותרפיה עובדים יותר מכשיל את היכולת שלנו להתייחס לדיכאון כמחלה של כל הגוף ולפתרון כפתרון של כל החיים.

דיכאון זו מחלה של כל הגוף שיש לה גורמים רבים ולכן יש גם גורמים רבים שיכולים לסייע לחולים.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

תגובות

18 תגובות לרשימה ”דיכאון זו מחלה של כל הגוף“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת סימה:

    שלום, אבי נפטר בפתאומיות לפני כארבע וחצי שנים. אימי כתוצאה מכך, נכנסת למצבי רוח רעים בשל הבדידות, שמביאים אותה למחשבות אובדניות. האם זה אימי נמצאת בדכאון? היא לא רוצה לשמוע על ייעוץ מקצועי, והיא חיה כל הזמן בהרגשה שגם חייה נגמרו. כמה שאני מנסה לדבר איתה, להזמין אותה אלינו, לנסות ולהוכיח לה שהיא לא לבד, יש לה ילדים ונכדים אוהבים מאוד,
    היא לא יוצאת מהמצב בו היא נמצאת. מה עליי לעשות? איך לעזור לה?

  2. מאת מאיה:

    שלום 🙂
    אחותי הקטנה (בת 23) סובלת מדיכאון כבר זמן מה ומעשנת סמים קלים בטענה שזה הדבר היחידי שגורם לה להיות שמחה. במקרה היא ניסתה פרוזק והיא מעוניינת להוציא לכך מרשם כי התרופה עשתה לה טוב אך היא עדיין רוצה להמשיך לעשן.
    השאלה שלי היא- האם היא יכולה להמשיך לעשן ולקחת פרוזק באותו זמן? האם זה מסוכן?
    תודה

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @מאיה, לא מומלץ לשלב חומרים שונים, התוצאות יכולות להיות בלתי צפויות.

  4. מאת דורון:

    סבלתי מדיכאון ומחרדות במשך תקופה ארוכה.
    ולי פשוט לא הייתה ברירה בגלל שהייתה לי משפחה עם ילדים הייתי חייב להמשיך ללכת לעבודה ולתפקד, לא הייתה לי הפריבילגיה לשכב במיטה ולא לראות איש.
    קל זה לא היה, אבל זה חייב אותי לצאת ולעשות דברים, היום תודה לאל אני אחרי אבל אני לא מאחל לאיש את הגיהנום עלי אדמות הזה.
    אבל יש אור בקצה המנהרה ובסוף זה עובר.
    המצחיק שאנשים לא מבינים שדיכאון זה ממש כאב פיזי זה לא סתם בראש כמו שהרבה נהגו להגיד לי.
    בכל מקרה יש לעבוד כדי לצאת מדיכאון.

    הפתרון שלי:
    שיגרה – לימודים או עבודה לא להפסיק!
    התעמלות והכוונה בעיקר לאירובי- ריצה אופניים וכדומה
    אומגה שלוש עוצמה כפולה לפחות 2000 מ"ג ביום (לוקח כמה חודשים עד שזה משפיע, לא להפסיק!)
    פסיכולוג לא מזיק. – עוזר בעיקר לסדר את הדברים בראש.
    הרפיה / יוגה עם אפשר לשלב ביופידבק מצויין.
    EMDR – עזר לי בעיקר עם החרדות.
    בבלותרפיה, קראו וכתבו על התופעות ועל אנשים שיצאו מכך זוהי תרפיה מצויינת.
    לקחתי גם כדורים נגד חרדות תקופה, פבוקסיל הם אכן הפסיקו את החרדות אבל היו גם תופעות לוואי לא נעימות ואחרי שלקחתי יותר משנתיים הפסקתי.

    לסיכום:
    אפשר לצאת מזה אבל צריך להבין כי זו עבודה וצריך להתאמץ וזה הכי קשה לדיכאוניים.
    רק המילה להתאמץ מעייפת…
    בהצלחה.
    רוצים לדבר איתי ולהתעודד קצת אפשר במייל הבא:
    bakhose@yahoo.com

  5. מאת רואה הכל:

    המחלות של עידן ציווילזציות העל גובות קורבנות בקצב מטורף ומתחרות ביניהן על הבכורה בהרס האנושות. מתי נבין שאופן הקיום המודרני הוא הרסני עד היסוד?

  6. מאת אור:

    סובל מדיכאון (מינורי עם מתקופות של מז'ורי) כבר 6 שנים (מאז גיל 20). אין מה לעשות, אלו הקלפים שקיבלתי, אבל בעזרת חלק גדול ממה שהומלץ כאן אני מצליח מיום ליום למתן את זה (ודגש חשוב על פעילות גופנית ושמירה על גוף בריא, גם כשהנפש קצת מקרטעת). הדיכאון גרם לי סבל בל יתואר, איבדתי הרבה חברים (בעיקר באשמתי), הגעתי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם, אבל בעיקר הדיכאון לימד אותי על החיים. הוא לימד אותי שאם דיכאון או בלי דיכאון החיים ממשיכים, ולמרות הדיכאון עשיתי כמעט כל מה שרציתי וחלמתי לעשות (בינתיים). מי שנמצא בהתקף דיכאוני, או סתם מרגיש "חרא" בכללי, ומעוניין להתכתב בנושא:
    oralonii@gmail.com
    והכי חשוב להפסיק להתבייש. כשלא מתביישים אולי לא כל הסביבה מבינה, אבל מי שחשוב מבין. וזה מה שחשוב. כשהם לא יודעים מה עובר עליך הם מאשימים את עצמם – וזה לא הוגן.

  7. מאת לא חשוב:

    חליתי בדיכאון וסבלתי קשות ורק לאחר סבל של מספר חודשים קיבלתי טיפול תרופתי (סירקסט) מפסיכיאטר.
    לאחר תקופת הקליטה של התרוםה . זכיתי לראות את האור בקצה המינהרה.
    תופעת הלוואי היחידה שהפריע לי היתה ביחסי מין דהינו עיכוב בגמירה עד חוסר יכולת לגמור (מאוד מתסכל) אבל
    אם יש בת זוג תומכת כפי שהיתה לי הדבר ניתן לפתרון וחוץ מיזה מצאתי פתרון שלא לקחת את התרוםה באותו יום של קיון היחסים או במשך יומים (לא פוגע בטיפול עצמו או בהליך ההבראה) ואז בימים הללו ניתן להנות ממין בצורה טובה מאוד.
    בקיצור התרופות סירקסט ודיפלאפט לאיזון הם הדברים היחידים שלדעתי עזרו לי לצאת מהבור הזה ועל כך אני מודה למטפל בי ולעצם קיומם של התרופות
    אני רוצה להגיד לכל מי שחולה כן יש פתרון ! וגם שאינכים ראוים אותו הטיפול התרופתי + שיחות + קצת כושר גופני הוא הדבר שיוציא אתכם מהמצב הנורא שאתם שרויים בו
    טופלתי כ7 חודשים עד שנה להערכתי עם התרופות וברוך ה' יצאתי מזה ומאוד מקווה שלא אחזור לשם לעולם.!

  8. מאת אופק:

    אני מרגישה שיש לי את כול הסימנים לדיכאון .
    אבל היה כתוב להיות בסיביבה תומכת משפחה חברים
    וזה מה שגרם לי להיות בדיכאון , ה"סביבה התומכת "
    אני לא מסוגלת לצאת מהבית וקל ווחומר מהחדר .
    לבצפר אני הולכת ושם מזייפת שמחה ורגועה אבל בפנים
    באלי למות להעלם ולא להיות כאן . אני מרגישה בפנים כמו ג'נגל
    קשה לי להעמיד פנים אני רוצה לצעוק אבל אני רגועה וזה מחרפן אותי .
    אני מנסה להילחם בעצמי …
    אני לא מסוגלת לדבר על מה שעברתי ואני עוברת
    הייתי רוצה שזה יעלם מהחיים שלי כי אני כבר נישברת
    נימאס לי ההסתגרות בחדר , החוסר שינה או הרצון לאכול ואז אין חשק
    ועם המסכה של החיוך השקרים
    למה אני נימצאת פה בכלל >: …

  9. מאת דניאל:

    שלום שמי דניאל אני בן 26 בשנים האחרונות אני סובל מדיכאון שמפריע לי בכל שלב בחיים למרות שאני מנסה לשחק את המשחק "שהכל בסדר" אבל כלום לא באמת בסדר אני עובד בעבודות מזדמנות אני מדוכא רוב היום ולפעמים יש לי מחשבות אובדניות. אין לי מושג למה באתי לחיים האלה ולמה נבחרתי להיות חולה במחלה הארורה הזאת אני באמת אובד עצות אני לא מצליח לראות את האור בקצה המנהרה למה הפסיכולוגים גובים סכומי עתק במתן טיפול?? ראבק בן אדם סובל למה לנצל את זה?? אני לא יודע למי ליפנות אוחחחח

  10. מאת ירדן לוינסקי:

    @דניאל, אתה יכול לפנות לכל מרפאה ציבורית לבריאות הנפש, שם יש טיפול ללא עלות תשלום. יש גם מרפאות חדשות שנפתחות ברחבי הארץ של קופות החולים.

  11. מאת טל:

    שמי טל,אני בדיכאון כבר כמה חודשים. אני קורא תגובות פה וממש מבין כל אחד ואחת,גיהנום זה בהחלט התחושה היומיומית שאני חש. אני חי-מת.
    אין לי מחשבות להתאבד אבל לא הייתי מסרב לא לקום בבוקר,לא יכול כבר לסבול ולהרגיש את הרגשות הקשות האלו…
    אני עברתי כבר 5 סוגים של תרופות מהקל ועד לתרופות ממש חזקות כמו דפרקסאן,בנוסף אני מנסה טיפול בדיקור מיוחד באוזניים אבל גם ללא הצלחה של ממש..
    אני ממש פוחד לא להיתקע ככה לכל החיים וזאת המחשבה שרצה לי רוב היום במחשבה, האם זה עובר!?

  12. מאת אסף:

    דניאל …אני בגילך.
    ואני גם סובל מחרדות ודיכאון…בהתחלה כשזה התפרץ
    חשבתי שזה סוף העולם ואיך נפל עלי הדבר הנוראי הזה והלוואי שהייתי מקדים תרופה למכה…אני עצמאי והמשכורת בסוף החודש תלויה אך ורק בתפקוד שלי והתפקוד ירד מאד וזה פגע בי מאד.תוך כמה זמן הפנמתי שזה קורה וממשיך לקרות וזה לא הולך להעלם בזמן הקרוב. לאחר הבנה עמוקה עם עצמי ויותר נכון מלחמה עם האני הפנימי ועם ההבנה שהחיים ממשיכים, התחלתי לפתח כל מיני שיטות שבזכותם אני לוקח את החיים יותר בפרופורציה. בעקבות ההחלטה שלי להילחם בזה (ללא כדורים) בעזרת כוח המחשבה והמשכת השגרה היומית הצלחתי להעלים את התופעות בכמעט 80 אחוז…מידי פעם יש התקפים מאד חזקים שנורא מבאסים אבל אני משתדל להיות חזק ולהיזכר בדברים הטובים שיש לנו בחיים.
    אפשר להילחם בדברים האלה ביחד …ארשום מייל אם תהיה מעוניין

  13. מאת מעוניינת:

    כן, אני מעוניינת שתרשום כאן את המייל שלך
    כי אני מצפה בקוצר רוח ובכליון עיניים לשמוע על השיטות שמתבססות בעיקר על כוח המחשבה להלחם בשטן הזה מה קוראים אותו דיכאון.. זה מדבר אלי מאד!
    סליחה שאני 'נדחפת' כשההצעה היתה מיועדת עבור דניאל
    רק שפשוט החיים שלי הן תקופות של גאות (תחושה סבירה וממוצעת) ושפל (דיכאון שטני). יותר שפל מגאות. ולכן יוצא שהגאות לא כזאת מרשימה כי השפלים הם הדומיננטים
    וזה אחד הכואבים לחיות ככה

  14. מאת דריה:

    אהלן.. שאלה לי אליך.. אני סובלת מדיכאון קשה וחרדות.. מטופלת עם ציפרלקס כבר חודשיים ואין שינוי.. אחרי כמה זמן הייתה לך השפעה.. אשמח לתשובה תודה

  15. מאת ענת:

    היי סימה גם אני חווה עם אמא שלי אותו הדבר אחרי מות אבי ואחי לפני יותר מחמש שנים היא בדכאון אבל לא רוצה שום דבר היא רק בבית מתנוונת וכל הזמן היא חולה

  16. מאת יוסף:

    אני צריך עזרה. לא אני לא חושב על משהו אובדני אבל אני כן על סף יאוש מעצמי. סבא שלי ז"ל כשהיה חולה מאוד הוא גם היה בדיכאון והוא היה חוזר ואומר "נמאס לי להיות אני" ואני מרגיש ממש אותו הדבר. אני מנוון ומתנוון אני לא עושה כלום והכלום שאני עושה אופף אותי. חסר תועלת. לא החלטי. לא מתקשר עם העולם ומאוד קשה לי.

  17. מאת סימה:

    היי אני חולה כ5 שנים מדכאון הייתי מעשנת סמים קלים ובמקביל לוקחת את התרופות זה גרוע מאוד ואף מחמיר את המחלה תגידי לאחותך שהסמים זו אשליה של שמחה ושהסטלה עוברת הדכאון חוזר גרוע יותר מקווה שעזרתי לך

  18. מאת דניאל:

    דניאל יקירי שמי גם דניאל ואני מבין כל מילה שלך חשוב לדעת אחי שיש אור גם אני נמצא בדיוק אבל בדיוק כמוך על אותה משבצת . נמשיך את הטיפולים ונמשיך ונמשיך ולא לוותר אחי העיקר לא לוותר אחי

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.