ברור למה חשוב לבחור את המטפל הנכון, בין אם מדובר בפסיכיאטר או בפסיכולוג. מצד שני, קשה לעשות את זה אם מסתכלים רק בדפי זהב (או באתרי אינטרנט). תעודות או תארים הם דברים חשובים, אבל הם לא בהכרח נותנים את התמונה המלאה ולעומת זאת המלצה ממישהו שאתה מכיר יכולה להיות הרבה יותר יעילה.
כולם יודעים מה זה לחץ (ובעברית תקינה דחק), במיוחד בימים שגראדים עפים באוויר ושמקרנות הפנסיה שלנו התאדו להם עשרים וחמישה אחוזים מהערך. בדרך כלל חוסר ודאות הוא אחד הגורמים העיקריים המחמירים תחושת לחץ, ולמרות שיש בחיים הרבה דברים מלחיצים אנחנו מקשרים לחץ עם נושאים של עבודה וכסף ולאחר מכן עם נושאים של בריאות וילדים.
הטיפול התרופתי לדיכאון, חרדה או הפרעת קשב, עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי מציקות. כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל, כמובן – בעצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל.
יש לי מטופל שאומר בחצי צחוק שלפעמים הוא לא יודע מה גרוע יותר: הדיכאון והחרדה או תופעות הלוואי שיכולות מהתרופות שאמורות לאזן ולשלוט בדיכאון והחרדה.
הוא לוקח תרופות כי התשובה ברורה לו, אבל זה לא אומר שתופעות הלוואי משמחות אותו.
למעשה, כל פסיכיאטר יוכל לספר לכם שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מפסיקים לקחת את התרופות הפסיכיאטריות היא לא שהן לא עזרו, אלא שהם לא מוכנים לסבול את תופעות הלוואי.
רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.
מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית?
פסיכותרפיה היא סיטואציה מוזרה. מצד אחד אדם חושף פרטים מאד אינטימיים אשר נשארים בדרך כלל חבויים, ומצד שני הוא עושה את זה מול אדם שהוא לא חבר ולא בן משפחה. מהפסיכותרפיסט שלנו, בין אם הוא פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או בעל מקצוע אחר אנחנו מצפים למקצועיות ומקצוענות, שלא לדבר על עמידה בסטנדרטים אחרים מכל בן אדם אחר שאנחנו מכירים.