טיפול בוידאו הוא המילה האחרונה. כל מי שהצליח לטמון את הראש בחול בעשר השנים האחרונות מתעורר פתאום ומכריז שהוא מטפל בוידאו והנה איזה יופי יש טיפול לכולם. התקנת zoom ופתחת שירות. מחיאות כפיים.
טיפול בוידאו הוא פתרון מצויין שיכול לאפשר למטופלים שאין להם יכולת להגיע למטפלים שלהם. בדרך כלל, זה רלוונטי לאנשים שגרים בפריפריה. פתאום אדם שגר בצפון או בדרום הרחוק של מדינת ישראל יקבל טיפול מאיש מקצוע. עשו את זה כבר בין סורוקה לבין ישובי חבל קטיף לפני הפינוי בתחום של תמיכה נפשית, עשו את זה לפני עשור בין שיבא לבין ישובים אחרים בארץ, עושים את זה בין תל אביב לבין אילת בתחומים של יעוץ סכרת, יעוץ עור ויעוץ ראומטולוגי. הכללית מספקת כבר שנים שירות רופא ילדים אונליין ורופא משפחה אונליין בשעות הלילה, כשהמרפאות סגורות. גהה עושים אבחונים מרחוק לתושבי אילת.
הפתרון הזה יהיה נחוץ והכרחי גם בחודשים הקרובים כאשר כולנו נכנס ונצא מסגר לבידוד וחוזר חלילה. אבל הוא מציף שאלות חדשות ופתרונות ישנים. איך נוכל לגעת בכל אותם אנשים שנאלצים לשבת בבית? איך נוכל לתת מענה לכל המבוגרים שאולי יצטרכו להשאר בבידוד לפרק זמן ארוך יותר? מה לעשות עם ילדים שצריכים טיפול רגשי אבל כשטיפול בגילאי טרום בית ספר מוגבל מאד בגלל המרחק?
אני מטפל באמצעות וידאו כבר למעלה מעשר שנים. פעם, בתחילת העשור, הקמתי שירות לטיפול בוידאו כשעוד עבדתי בשיבא. היינו צריכים לשכנע כל מני גורמים שזה יכול לעבוד. גם לפני הקורונה עשיתי את זה באופן קבוע. אפשר לאבחן, לטפל ולתת יעוץ תרופתי ופסיכותרפיה. כתבתי על זה לאורך השנים ממגוון של זוויות.
אבל טיפול בוידאו הוא עדיין טיפול פריבילגי. הוא טיפול מעשי למשפחות צעירות עם מעט בני משפחה וצעירים או לרווקים. הרבה יותר קשה לעשות טיפול בוידאו כשאתה מנסה לתת מענה לאנשים שחיים שבעה אנשים בדירה קטנה. קשה לתת מענה לאנשים שמסתבכים עם הטכנולוגיה וצריך להסביר להם איך מתקינים ולמה הוידאו לא עובד כמו שצריך. רגע, לוחצים על הלינק הזה עכשיו כדי שהפגישה תתחיל? ואיך אני מחזיק את הטלפון מולי חצי שעה? ניתקה שיחה? למה? נגמרה הבטריה?? קשה לתת מענה למישהו שאין לו אינטרנט מהיר או שחבילת הגלישה שלו נגמרה. כן, 50 שקלים זה הרבה כסף לחלק מאיתנו.
טכנולוגיה היא דבר נהדר, ואם נסתכל על טיפול בוידאו לרגע בלי ההתלהבות מפתרון טכנולוגי שקיים כבר עשור, נראה שזה מוסיף רמות חדשות של מורכבות למענה לציבורים שלמים.
הדבר שלא מדברים עליו כמעט הוא שקשה במיוחד לתת מענה בתקופה של צרכים מתגברים, כאשר המשאב הכי חשוב מוגבל או לא קיים. אף פעם אין מספיק אנשי מקצוע, ולכן כדי לראות יותר מטופלים אנו דוחסים יותר ויותר מטופלים ליחידת זמן. התוצאה היא מחסור בתקשורת בין המטפלים לבין המטופלים. המטפלים לא יודעים מספיק על המטופלים שלהם ומה מצבם, אין להם זמן לשאול את כל השאלות שיתנו להם כלים כדי לקבל החלטות נבונות ויותר מכך, למטופלים יש מחסור בזמן שיוכל לאפשר להם להעביר את המידע ולשאול שאלות שיתנו להם בטחון שהם מקבלים טיפול מתאים.
לא נוכל להוסיף עוד ועוד מטפלים, כי פשוט אין. לדוגמא היום יש בישראל מחסור של כמה מאות פסיכיאטרים. גם אם הקופות יחליטו מחר לפתוח עוד 100 משרות לפסיכיאטרים כדי שיהיה זמן לכל רופא לשבת חצי שעה עם כל מטופל, פשוט אין מי שיאייש את המשרות. בתחומי הפסיכותרפיה, לא רק שאין תקנים, אלא שהשכר מאד נמוך וכולם מסתמכים על השוק הפרטי כדי לתת מענה. רק מה, בשוק הפרטי, הטיפול עולה כסף, וכל אותם 'מתנדבים' שעושים עכשיו פגישות טיפוליות לתמיכה בזמן קורונה בחצי חינם לפגישה, לא ימשיכו לעשות את זה. גם הם צריכים להתפרנס.
המחקרים שנעשו אחרי מגיפת הסארס, הראו עליה משמעותית בשיעור המאובחנים בחרדה ודיכאון במשך שלושת השנים לאחר המגיפה. הסארס היתה בעיה קטנה לעומת מה שעובר עלינו היום. שליש מהעולם נמצא בסדר. אנשים כבר עכשיו מוצפים חרדה ולחץ. אנשים כבר עכשיו לא יודעים אם תהיה להם עבודה אחרי תקופת הסגר. כמות הסובלים ממצוקה נפשית רק תמשיך לעלות. המערכת לא בנויה כדי לתת טיפול נפשי לעוד 200000 מטופלים.
אז כשאתם חושבים על זה, פגישה של עשר דקות באחת בלילה עם רופא ילדים אונליין זה נחמד ואולי יחסוך לכם נסיעה למיון, אבל זו לא פריצת דרך. שיחות וידאו עם המטופלים (ואני מטפל במטופלים מכל העולם באמצעות שיחות וידאו) הם פתרון מקומי ומאד מאד מוגבל – לאדם בבידוד. אני מטפל בישראלים שנמצאים באנגליה, בהודו ובארה"ב, והטיפולים מאד אפקטיביים ועוזרים למטופלים שלי. אני מטפל בישראלים שנמצאים בבידוד, עושה אבחונים ויעוצים, אבל שיחות וידאו הן לא קפיצת דרך טכנולוגית ולא התקדמות משמעותית. גם צ'אט או אפליקציות שמאפשרות להתכתב עם מטפלים אינם פריצת דרך ואינם יוצרים שינוי אמיתי של התהליכים.
אני מאד שמח שעולם הטיפול הנפשי הואיל בטובו ליישר קו עם המציאות. אני שמח שכל המטפלים עכשיו זמינים אונליין. אבל בסופו של דבר, עד שלא נשנה את מודל העברת המידע בין המטופלים למטפלים ובכך נתגבר על בעיית המחסור בכח אדם, לא עשינו מספיק. כי המודל הבסיסי כבר לא מתפקד טוב. הטכנולוגיה לא צריכה לשכפל מודל מוגבל במדיום אחד (מפגשים פנים אל פנים בזמן מוגבל) למדיום אחר (מפגשים פנים אל פנים דרך וידאו לזמן מוגבל). צריך לעשות משהו אחר.
לי כבר יש רעיונות.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
4 תגובות לרשימה ”טיפול מרחוק, עכשיו קרוב“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום ראשון, 29 במרץ 2020 בשעה 7:14
הבן המתבגר שלי אומר לי כבר חודשים שהבגרות היא פאסה, שאפשר לקבל ידע רלוונטי באפיקים אחרים, שהחומר והשיטות כבר לא רלוונטיים, שביה"ס שלו לא מותאם לדור שלו, שלא לדבר על כך שאני בכלל מהאלף הקודמת…..
אני סבורה שכמו שהבן שלי אומר – העולם השתנה וצריך להתאים את עצמנו אליו ולא לנסות להתאים את העולם אלינו….וזה מכוון גם להורים, גם למערכת החינוך וגם למערכת הבריאות….
רופא שמזדעזע ששולחים לו סמס בעניין טיפולי ומפרש זאת כדבר שלילי פשוט מנותק!!!
אכן, תתעוררו- רופאים רבים אפילו לא מתעדכנים בחומר לצערנו….אבל גם אלה שמעודכנים אינם מעודכנים בשיטות הטיפול.
אולי אין תחליף למפגש פנים מול פנים אבל כשילד מגיל 0 מורגל לתקשר ולהתבטא באמצעים טכנולוגיים – זו השפה וזו צורת ההתקשרות וכדאי שיבינו את זה .
גם לשלוח פקס או מייל זו דרך לגיטימית לתקשר ויש אנשים שזו הדרך היחידה שיכולים להתבטא בה.
אז אלוהים כפה עלינו מציאות שיש להתרגל אליה ולהתאים עצמנו אליה – אם זה מבחינת המשפחה, להתכנס, להיות ביחד, אם זה לעצמנו – להביט פנימה,
אני בלילות האחרונים כבר 3 לילות חולמת באופן לא מובן על אנשים שאוהבים אותי והיה להם אכפת ממני בדרך שעברתי ואולי לא נתתי לכך מספיק את הדעת….יתכן שגם זה תהליך פנימי שלולא השקט שנכפה עלינו – לא הייתי עושה דין וחשבון חיובי כזה עם עצמי….
וכן, גם בתחום הזה של שיטות העבודה כדאי להתרגל ולהפנים שיטות מותאמות לדור ולמצב החדש.
זו שפה אחרת וכשלא מבינים שפה מפרשים דברים אחרת – מה שמסוכן עוד יותר בתחום בריאות הנפש שרובו ככולו בנוי על התרשמות ופרשנויות.
יום רביעי, 01 באפריל 2020 בשעה 1:08
אני אשה עם הפרעת OCD שבאה לידי ביטוי בעיקר סביב הצורך לבצע דברים באופן שלא ישאיר ספק מוסרי – כי סובלת מכך מאד באופן טורדני. אני מעוניינת להעזר בציפרלקס (עד היום לא לקחתי כלום כי חששתי מאד מההשלכות העתידיות על הריון ולידה וכן חשש מהשמנה) במינון המתאים ל-OCD כי הטקסים שאני מבצעת כדי לא להיכנס לספקות אלו מפריעים לי ופוגעים מאד באיכות חיי. אך במקביל אנו גם מעוניינים להכנס להריון בהקדם-ולא אקח במהלך ההריון אפילו רק על הצד שיכולה להיות השפעה על בריאות העובר והשלכה אפשרית על עתידו. שאלתי האם ניתן להתחיל לקחת. לחכות כמה שבועות שישפיע ולהמשיך לקחת עד שאכנס להריון ואז להפסיק בהדרגה מודרכת. או שעדיף באופן זה כלל לא לנסות את האופציה התרופתית (תקופת הלקיחה הנסיונית הזו יכולה להימשך אפילו רק חודשיים).
האם אני יכולה לחוות החמרה בשל נסיון כזה? או רק לא להגיע להטבה מספקת?
יום רביעי, 08 באפריל 2020 בשעה 16:25
@חיה, יעוץ שכזה צריך לעשות בשיחה ישירה עם איש מקצוע
יום שלישי, 14 באפריל 2020 בשעה 2:50
ובהקשר זה, אולי משהו בסקירה העדכנית הזאת יכול לחדש/לעניין –
Coronavirus pandemic sets up potential breakout moment for virtual mental health care
https://www.statnews.com/2020/04/13/remote-mental-health-livongo-omada/
מקווה ששלום לכם ולשלכם.