האם כדאי לשאול את דוקטור גוגל?

בחמש עשרה השנים האחרונות, מליונים של אנשים הצליחו לעשות משהו שלא היה ביכולתם לפני כן: גישה ישירה לכמויות ידע בלתי נגמרות בתחום הבריאות שלהם. ומה הם למדו מזה?

יותר ממה שהיה אפשר לדמיין. הם למדו לשאול שאלות ולחפש תשובות. לפעמים הם יודעים על הגוף שלהם ועל הנפש שלהם יותר ממה שהרופא שלהם יודע ויוכל לדעת. המתקדמים ביניהם יודעים לפעמים על המחלות שלהם יותר ממה שהרופא יודע על המחלות הללו. יש אנשים במערכת הבריאות שלא אוהבים את המצב הזה, שבו המטופל יודע דברים שלרופא הממוצע אין זמן בכלל לבדוק. הפתרון שלהם לחקר על ידי מטופלים הוא במקרים רבים הוא להסתמך יותר ויותר על המידע הרפואי הטמון במחקרים ובמטה-אנליזות, כמו לדוגמא המחקרים שמפורסמים על ידי Cochrane Collaboration. אם משהו מפורסם במקומות הללו, הטענה היא שזה מידע מבוסס שרק עליו אפשר להסתמך.

בעידן בו אנו מנסים לקחת את הרפואה למקום שבו ההחלטות מתבססות על ידע מבוסס עובדות, גם זה לא פתרון מספיק. הבעיה עם המידע הרפואי הוא שגם המידע שנמצא במקומות המקצועיים, הבטוחים לכאורה רב מכדי שאפשר יהיה לומר בבטחה מה הוא הטיפול או האבחון האולטימטיבי. יש יותר מדי מחקרים שמתפרסמים מדי שבוע כך שבכל מקרה אין דרך לרופא שמקבל מידע רק בערוצים מקצועיים ללמוד את כל החידושים המחקריים. מטה-אנליזות מהוות פתרון טוב למידע סטטיסטי אמין, אבל הן לא פותרות את הבעיה הקשה ביותר: איך לתרגם את המידע הרפואי הסטטיסטי למטופל הספציפי.

גוגל שדרגו לאחרונה את חיפוש הבריאות ושילבו בתוצאות החיפוש מידע שמגיע גם ממקורות מוסמכים (בשילוב עם מאיו קליניק). הפרוייקט המעניין מנסה לשלב בין סוגי מידע – אמין יותר ואמין פחות. אבל המסר החשוב כאן הוא שיש כל מני סוגי מידע, יש מידע רפואי מקצועי ויש מידע שנאסף על ידי גולשים וכל סוגי המידע חשובים כדי להגיע לתמונה מלאה שרלוונטית לאדם הבודד. זה לא מספיק לדעת את כל המאמרים האחרונים, צריך לדעת גם מה המטופלים חושבים, מה הם מרגישים ואיזה מידע אפשר לקבל מהם.

למה? כי אפשר ללמוד גם ממידע שמופץ באינטרנט. אפשר ללמוד על טרנדים ברפואה, כמו מגיפת האנטי-חיסונים, הסיכונים שבה ולהעלות ביחד רעיונות להתמודדות עם התופעה. אפשר ללמוד על בעיות שמעניינות את הציבור (השמנה מישהו?) ולעקוב אחרי מידע שמגיע ומידע שמיוצר על ידי הציבור. מתוך כל אלו אפשר להסיק מסקנות מעניינות, שחשובות גם למטופלים וגם למטפלים.

הרופאים קורסים תחת העומס.

נניח שיש מטופל שסובל ממחלה מסויימת, נניח דיכאון. הרופא יודע איזה תרופות מומלצות לסוג זה של מחלה ואיזה מינונים ומה לעשות אם התרופה לא עוזרת מספיק. הוא יכול לשלוח את המטופל גם לטיפול פסיכולוגי מתאים ולהיות בקשר עם הפסיכולוג. אבל כמה מידע הוא מעביר למטופל על שינויים נדרשים בשגרת היום, על מזון ועל הרגלי שינה? כמה זמן יש לו במסגרת מפגש קצר במרפאה בקופת החולים כדי להעביר את המידע הזה או בכלל לאסוף את המידע על המטופל?

כאן הרשת יכולה להכנס. חיפוש באינטרנט יביא לכם טיפים ומידע רב בסוגיות האלו. חיפוש באינטרנט ילמד אתכם מה צריך לשאול את הרופא ואיפה עוד אפשר להתייעץ זה לא שהרופא לא יודע לתת לכם תשובות, אלא שפעמים רבות הוא פשוט לא יכול. כאן הידע הנמצא במרחק חיפוש יכול לתמוך בכם ולעזור לכם להתקדם מעבר לטיפול הרפואי הפשוט.

אין סיבה שאנשים יפסיקו לחפש מידע באינטרנט. צריך לדאוג שהמידע שמגיע להם יהיה איכותי, אמין, ושיהיו להם כלים כדי להתמודד עם המידע. זה נכון לגבי מטופלים ובאותה מידה זה נכון לגבי הצוותים הרפואיים. כדאי לשאול את ד"ר גוגל, ואחר כך כדאי לשאול על התוצאות את הרופא שלכם.

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

תגובות

6 תגובות לרשימה ”האם כדאי לשאול את דוקטור גוגל?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת נעמה:

    http://www.telegraph.co.uk/news/health/news/11394575/Woman-diagnoses-her-own-ovarian-cancer-with-Google-search.html

  2. מאת נעמה:

    והנה מה שיש לרופא משפחה בכללית לומר על חולים שמעיזים לחפש מידע באינטרנט. המאמר הזה מתפרסם באתר של הכללית עם הפניה מהניוזלטר שנשלח למבוטחי הקופה: "קיבלתם תוצאה חריגה ופניתם לאינטרנט כדי לחפש עוד מידע? יש לי שתי מילים להגיד על זה: אוי ווי!"
    בכלל כל המאמר מסריח מהתנשאות על החולים אבל על זה נאמר מה חדש.
    http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/tips_before_reading_lab_tests.aspx?wt.mc_id=nlclalit&utm_source=newsletter&utm_medium=email&utm_content=clalit&utm_campaign=march11_2015

  3. מאת נעמה:

    וזה עוד רופא שעונה על שאלות און-ליין באתר הכללית. אולי לא כדאי לפנות אליו (אוי ווי!)

  4. מאת ברכה גולד:

    שלום רב

    דר אני קוראת מידע באינטרנט לגבי כל מיני תופעות, וצר לי לציין כי חומר רב

    אינו כתוב בצורה מקצועית, ולעיתים גם מטעה, היות ואתרי האיטרנט פרוצים אין זה

    מן האחריות לדעתי להסתמך על מידע זה

  5. מאת שמחה:

    אני נוטלת תרופה ששמה סרדנה במשך כמעט שבועים בבוקר פעם ביום
    השאלה : האם אני יכולה לשתות משקות חריפים ????

  6. מאת ירדן לוינסקי:

    @שמחה, את עושה בדיוק מה שאני לא ממליץ לעשות, לקבל יעוץ תרופתי ממישהו שמעולם לא פגש אותך…. תשאלי את מי שמלווה אותך

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.