דברים שאני רוצה לזכור

כולנו רוצים להצטיין במה שאנחנו עושים. אנחנו לומדים, אנחנו משקיעים, אנחנו 'משתפשפים' וצוברים נסיון ומנסים להגדיר לעצמנו איך אנחנו ביחס לאחרים ואיך היינו רוצים לעשות את העבודה שלנו. הנסיון שלנו מלמד אותנו איפה אפשר לטעות ואיך אפשר להתגבר ובמה אנחנו טובים יותר ובמה אנחנו טובים פחות.

אני עוסק בבריאות הנפש בעשור האחרון, ופגשתי מאות אנשים – אנשי מקצוע, מטופלים ובני משפחות. בזמן ההתמחות למדתי את המקצוע, למדתי שיטות תקשורת, אסטרטגיות טיפול ואיך להתמודד עם מצוקה נפשית ועם מחלות נפש. למדתי על טיפול ולמדתי על בני אדם. לא הפסקתי ללמוד בשנים האלו ואני מקווה שלא אפסיק ללמוד לעולם.

כחלק מהתהליך, גם אני מנסה להגדיר לעצמי מה אני חושב על השאלה "מיהו פסיכיאטר טוב". אני חושב שיש דברים שהם מעבר להיות הפסיכיאטר אדם נחמד וידידותי שנוח לדבר איתו ומעבר לידע הקליני שהוא צריך לרכוש. אלו הם חלק מהדברים שפסיכיאטר טוב צריך להיות, לדעתי. אני משתדל להיות כזה ואני מצליח לפעמים. לפעמים אני נכשל בכך ומאכזב את המטופלים שלי ולא עומד בציפיות שלהם ושל עצמי.

ענווה

אין דבר מסוכן יותר ממישהו שחושב שיודע את הכל, שהוא הכי חכם בתחום, שמכיר את כל התרופות וכל הטיפולים וכל המחקרים ולכן יודע בוודאות איך לפתור את כל הבעיות שלכם. לצערנו, ענווה היא לא תכונה שמעודדים בבית הספר לרפואה אבל היא תכונה הכרחית בעולם הרפואה המודרנית. לכן, אם אני פוגש פסיכיאטר שאומר לי לפעמים "אני לא יודע אבל אני אבדוק" אני מעריך אותו יותר. כשפסיכיאטר מאמין שהוא יכול ללמוד משהו נוסף מהאדם שיושב מולו בקליניקה, מהשותפים שלו או משיתוף פעולה כזה או אחר, סימן שהוא יצליח יותר טוב מפסיכיאטרים אחרים.

התייעצות

פסיכיאטר טוב יהיה מוצלח באבחון תסמינים וגורמים שמשפיעים על הדיכאון או החרדה שלכם.  אבל מקצוען אמיתי יהיה מחובר לרופאים אחרים בתחומים אחרים כך שהוא יהיה מסוגל להתייעץ איתם כשיש לו בעיה נוספת. אם זה נוירולוג שאפשר לדבר איתו על השפעות טרשת נפוצה על בעיות פסיכיאטריות או עם רופא עור על פריחה שקשורה בתרופה מסויימת. לפעמים הוא ישלח את המטופל לרופא אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת או כדי לקבל הכוונה למחקר רפואי שהוא לא מכיר או למצוא פתרון לבעיה שהוא לא נתקל בה. באופן אידיאלי, הוא יהיה מחובר למוסד או מערכת שבה יש תהליכי למידה מתמשכים ולא חי בבועה עצמאית.

התמונה המלאה

פסיכיאטריה היא תחום שרוב העוסקים בו חושבים על התמונה המלאה. כשמישהו בא ומספר שהוא סובל מהפרעת קשב הפסיכיאטר ישאל גם על דפוסי שינה, תזונה וספורט וגם על גורמי דחק. הוא ישאל על על בעיות בבית ובעיות בעבודה אבל גם על תת פעילות של בלוטת התריס או מחלות לב. הפסיכיאטר ינסה להבין אם התלונות של המטופל שלפניו הן באמת בעיה פסיכיאטרית או שהן קשורות למשהו אחר ולא יפסיק לחשוב 'אם זה משהו אחר'.

ירשום בצמצום

הכוונה כמובן אינה לסיכומי פגישות אלא לפסיכיאטר שמקשיב ארבע דקות, מסתכל על המטופל עשר שניות ורושם לו מרשם של תרופה שבמקרה יש לו כמה חפיסות שלה במגירה אצלו בשולחן. אין לי בעיה עם נציגים של חברות תרופות אבל רופא טוב יזכור שהעובדה שהיה אצלו נציג של חברת תרופות לא הופכת את התרופה שלו לתרופה המתאימה ביותר. יותר מכך, גם את התרופות צריך לשחרר בצורה קפוצה, ולהשתדל (אם אפשר) שלא להוסיף תרופה ועוד תרופה ולהחליף טיפול בכל שבועיים. מצד שני, לא לשכוח שכל החלטה צריכה להתבסס על צרכי המטופל והידע הרפואי הקיים.

יפנה הלאה

פסיכיאטר טוב יודע מה הוא לא יודע לעשות בצורה טובה מספיק ובאילו תחומים הוא לא עוסק. אני לדוגמא לא מומחה גדול בהפרעות התפתחותיות כמו אספרגר ואוטיזם ולא מספיק מתמצא בגמילה מחומרים ממכרים. אם פונה אלי מטופל עם קשיים כאלו אני מייד ממליץ לו לפנות למישהו אחר. אני גם יודע שאני לא מספיק פנוי לפסיכותרפיה ארוכת טווח (למרות שאני משתדל לעשות בכל זמן נתון אחת או שתיים) ולכן אני בשמחה מפנה אנשים לטיפול פסיכולוגי אצל מטפלים שאני מכיר. אם מישהו חושב שהוא יודע לטפל בהכל, תעשו הכל כדי לא להיות מטופלים שלו.

נגישות וזמינות

זו שאלה של מינון אבל הפסיכיאטר יהיה נגיש וזמין ככל האפשר. אני יודע שיש פער בין הציפיות של אדם במצוקה לבין האפשרויות של פסיכיאטר, אבל בעקרון אפשר יהיה להשיג אותו בזמן סביר, ואם הוא אינו נגיש אפשר יהיה להשאיר לו הודעה ומישהו מוסמך יטפל בה. יש אנשים שחושבים שהם צריכים לקבל את הטלפון הנייד של הפסיכיאטר שלהם גם אם הוא רופא בקופת חולים ואני לא מסכים לכך שהוא צריך להיות זמין 24 שעות ביממה כי גם יש לו חיים משלו, ולכן יש אפשרויות דחופות כגון חדרי מיון. אבל אם יש לך פסיכיאטר בקופה ואתה צריך אותו לברר מינוני תרופה, אתה יכול לקבל תשובה בתוך פרק זמן סביר, בין אם על ידי פניה למרפאה או למזכירה רפואית.

אני משתדל לעשות את כל הדברים האלו בכל מפגש, גם אם הנסיבות לא תמיד מאפשרות. אני מכיר פסיכיאטרים רבים אחרים שעושים את זה.  לא כולנו, לא תמיד. לא תמיד אנחנו מצליחים אבל לפחות אנחנו יודעים מה היינו רוצים להיות. אנחנו צריכים לשאוף ליותר טוב עבור המטופלים שלנו. זה מה שאני מנסה לזכור בכל יום שאני הולך לעבודה. אני לא תמיד מצליח לעמוד בציפיות שלי מעצמי, אבל אני צריך להשתדל. וזה, כמו שאומרים, כל הסיפור.

 

הערה: ברור לי שהפוסט הזה 'מזמין' חזית נגד הפסיכיאטרים. ברור לי שפגשתם גם פסיכיאטרים שלא ענו לציפיות שלכם. אני לא מייצג את הפסיכיאטרים אלא רק את עצמי. אני מבקש לפחות לשמור על שפה נאותה.

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

5 תגובות לרשימה ”דברים שאני רוצה לזכור“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת ערן כ"ץ:

    טוב, אני לא יכול שלא לחשוב לעצמי "היי, זה יעבוד מעולה אם אני אחליף את המילה 'פסיכיאטר' ב'פסיכולוג'" (טוב, להוציא הקטע עם התרופות)

  2. מאת נגה:

    טוב, אני לא יכולה שלא לחשוב לעצמי "הי, זה יעבוד מעולה אם אני אחליף את המילה 'פסיכיאטר' ב'בעל מקצוע' או ב'בן אדם'" (טוב, להוציא הקטע עם הפסיכיאטריה)

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @נגה, אני חושב שאת מחליפה אמפתיה וחברות ואולי אפילו מקצוענות עם שאר הסעיפים שבני אדם לא אמורים לעסוק בהם ביומיום. חבר ובן משפחה לא אמור להתעסק בתרופות שלך, בהפנייתך לחברים אחרים או להסתכל על התמונה הכללית. הוא צריך להיות שם בשבילך, ואולי עוד קצת. כל השאר זה בונוס

  4. מאת נגה:

    ברור שיש כאן דברים שהם מאוד ספציפיים, אבל הרבה מהתכונות שתיארת הן תכונות שכל מקצוען לדעתי צריך לאמץ – הענווה, היכולת להודות באי הידיעה, שיתוף פעולה ולמידה מאחרים, הכרת החוזקות (והמקומות שהם פחות).
    ובהשאלה לחיי היומיום – כן, גם כחברה יש דברים שאני יכולה לספק לחברים שלי (אוזן קשבת למשל) ויש דברים שפחות (יציאות ספונטניות לקרוע את העיר). כנ״ל באמהות שלי – הילדים שלי לא יקבלו ארוחה חמה מעשה ידי (אלא ארוחות מחוממות במיקרו מעשה סבתא) אבל יקבלו ממני דברים אחרים.

  5. מאת נילי אושרוב:

    נכון, רוב הנושאים במאמר נכונים לכלל המקצועות, אך ישנה היררכיה טבעיצ והנזק שמדביק האריחים יכול לעשות הוא שולי (אי כי אני מכירה בכך שזו לא השוואה אופטימלית) לעומת הדיסטנס ויראת הכבוד וההנחה שהפסיכיאטר אכן יכול לתת מענה לכל בעיה, כולל הקושי שמוטבע בנו לערער על קביעות רופאים ועוד מומחים, גם כשאנו מבינים שהוא טועה ומטעה, לעומת היכולת לערער על דרך עבודתו של מדביק האריחים (דוגמא בלבד) – כי אין לנו דרך לבחון את האינטראקציה ביננו שלא לדבר על כך שהאופציה לבחון את הנושא, אינה מוצעת לנו על ידי הפסיכיאטר, ולהעלות אותה כשאלה לאויר יכולה לכאורה להכיר את האוירה.
    ענווה למידה ולהודות באי התאמה וכיוצא בזה הם כמעט ולא אופציה בקרב אנשי מקצועות בריאות הנפש ולכן המאמר חשוב כל כך
    והייתי מוסיפה על כך עוד מספר נושאים ראויים לדיו, אך זו לא הבמה שלי

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.