מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
OCD (ר"ת של Obsessive Compulsive Disorder או "הפרעה טורדנית כפייתית") היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המרתקות ביותר. ראשית, מאד מעניין לעבוד עם אנשים שסובלים מ-OCD בגלל המוטיבציה של רבים מהם להיפטר מהאובססיות.
שנית, יש הצלחות לא רעות בטיפול ב-OCD בשילוב של טיפול פסיכיאטרי באמצעות תרופות יחד עם טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. אבל הדבר המרתק ביותר בהפרעה הזו היא המגוון של הצורות בה היא מופיעה.
יחסים הם דבר מורכב, אשר מתקיים בין שני בני אדם שמביאים ליחסים האלו את ההיסטוריה האישית שלהם, החוויות שלהם והציפיות שלהם. איך לשפר את התקשורת בין אנשים?
רבים מכירים את המונח הפסיכולוגי 'האם הטובה דיה' (good enough mother). המונח כמובן מתייחס לכך שעם כל הרצון הטוב, אף אמא לא יכולה להיות אמא מושלמת, כיוון שאם היא תהיה מושלמת היא לא תגרום לתינוק דבר חשוב מאד בהתפתחות שבלעדיו אי אפשר להסתדר במציאות. תסכולים. התסכול צריך להיות במידה כזו שהתינוק מצליח להתמודד איתו ולהתגבר עליו.
בעשרים השנים האחרונות כל הרופאים שסיימו את לימודיהם הוכשרו על פי גישה שנקראת Evidence based medicine. הרעיון העומד מאחוריה מאד אטרקטיבי והוא שצריך לשקול כל התערבות, בין אם מדובר בתרופה או בהתערבות אחרת כמו ניתוח, על ידי התבוננות בכל המחקרים שבדקו את ההתערבות הזו, דירוג ההוכחות על פי איכותם ולאחר מכן קביעה האם ההתערבות הזו עוזרת או שלא. אם יש הוכחות, הרי שהחלטה שמבוססת על ההוכחות תהיה החלטה נכונה.
אי אפשר להתעלם מתעשיית ה'עזרה עצמית'. בכל מקום אפשר לקרוא על ספרים חדשניים שמגלים לנו איך להצליח ביחסים עם נשים ואיך להתקדם בעבודה, איך להיות עשירים ואיך להיות מאושרים.