אי אפשר להתעלם מתעשיית ה'עזרה עצמית'. בכל מקום אפשר לקרוא על ספרים חדשניים שמגלים לנו איך להצליח ביחסים עם נשים ואיך להתקדם בעבודה, איך להיות עשירים ואיך להיות מאושרים.
אין ספק בכלל שאנחנו חיים במציאות מלחיצה. יש יותר מדי סיבות להיות בלחץ וחלק מהאנשים שסובלים מלחץ מפתחים גם תופעות שונות של חרדה ואפילו יכולים לסבול מהפרעות חרדה שונות. גם אני כתבתי פה ובמקומות אחרים על עזרה לאנשים עם חרדה, אבל הפעם רציתי לכתוב משהו בסגנון אחר: מה לא לעשות עם אנשים חרדתיים:
מערכת היחסים בין מצבים גופניים לבין מצבים נפשיים / פסיכיאטרים היא מורכבת ובעייתית. הרופא המטפל אף פעם לא יודע באמתאם מדובר בבעיה 'גופנית', במחלת נפש או בשילוב של השניים. יש פסיכיאטרים שמתמחים בתחום הזה, הנקרא consultation-liason psychiatry, ורבים מהם עובדים כיועצים פסיכיאטרים של בתי החולים הכלליים. התחום הזה, שעוסק בנקודת הממשק בין רפואת הגוף לרפואת הנפש נופל לפעמים בין הכסאות. יש גם תחומים אחרים שמשיקים, כמו רפואת כאב, או טיפול בפיברומיאלגיה.
ברור למה חשוב לבחור את המטפל הנכון, בין אם מדובר בפסיכיאטר או בפסיכולוג. מצד שני, קשה לעשות את זה אם מסתכלים רק בדפי זהב (או באתרי אינטרנט). תעודות או תארים הם דברים חשובים, אבל הם לא בהכרח נותנים את התמונה המלאה ולעומת זאת המלצה ממישהו שאתה מכיר יכולה להיות הרבה יותר יעילה.
כולם יודעים מה זה לחץ (ובעברית תקינה דחק), במיוחד בימים שגראדים עפים באוויר ושמקרנות הפנסיה שלנו התאדו להם עשרים וחמישה אחוזים מהערך. בדרך כלל חוסר ודאות הוא אחד הגורמים העיקריים המחמירים תחושת לחץ, ולמרות שיש בחיים הרבה דברים מלחיצים אנחנו מקשרים לחץ עם נושאים של עבודה וכסף ולאחר מכן עם נושאים של בריאות וילדים.
הטיפול התרופתי לדיכאון, חרדה או הפרעת קשב, עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי מציקות. כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל, כמובן – בעצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל.
יש לי מטופל שאומר בחצי צחוק שלפעמים הוא לא יודע מה גרוע יותר: הדיכאון והחרדה או תופעות הלוואי שיכולות מהתרופות שאמורות לאזן ולשלוט בדיכאון והחרדה.
הוא לוקח תרופות כי התשובה ברורה לו, אבל זה לא אומר שתופעות הלוואי משמחות אותו.
למעשה, כל פסיכיאטר יוכל לספר לכם שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מפסיקים לקחת את התרופות הפסיכיאטריות היא לא שהן לא עזרו, אלא שהם לא מוכנים לסבול את תופעות הלוואי.