אם אנחנו באמת חוזים הצלחה לרשתות חברתיות ולמדיה חברתית, ולוקחים כנקודת הנחה שרופאים ואנשי מקצועות הבריאות (וגם פסיכיאטרים) הם בני אדם ככל האדם בדפוסי השימוש שלהם באותם כלים, מה יקרה כאשר כולם יפעלו במדיה החברתית?
מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
היחסים בין רופאים למטופלים עוברים שינויים, והשינויים הללו מואצים כל הזמן על ידי הסביבה החברתית והטכנולוגית שבה אנחנו פועלים. ככל שהטכנולוגיה חודרת לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, כך היא גם חודרת לעולם הטיפול.
יחסים הם דבר מורכב, אשר מתקיים בין שני בני אדם שמביאים ליחסים האלו את ההיסטוריה האישית שלהם, החוויות שלהם והציפיות שלהם. איך לשפר את התקשורת בין אנשים?
הטיפול התרופתי חשוב, אבל הוא לא הדבר היחיד שעליו כדאי להקפיד – התנהלות נכונה תעזור לכם להרגיש טוב יותר ולהשיג שליטה טובה יותר במצב.
עוד פוסטים בנושא:
פגשתי בחיים המקצועיים שלי אנשים רבים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית (ביפולרית, הקרויה בשפת העם מאניה דפרסיה). ברוב המקרים, גם אצל חולים שאובחנו לאחרונה וגם אנשים שאובחנו לפני שנים רבות, הם קיבלו מפסיכיאטר בשלב כלשהו הסברים מלאים על המחלה ועל הטיפולים התרופתיים.
אבל רוב הסיכויים שבשום שלב הם לא קיבלו הדרכה מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על על דפוס המחלה שלהם וכדי לתרום להצלחת הטיפול.
רבים מכירים את המונח הפסיכולוגי 'האם הטובה דיה' (good enough mother). המונח כמובן מתייחס לכך שעם כל הרצון הטוב, אף אמא לא יכולה להיות אמא מושלמת, כיוון שאם היא תהיה מושלמת היא לא תגרום לתינוק דבר חשוב מאד בהתפתחות שבלעדיו אי אפשר להסתדר במציאות. תסכולים. התסכול צריך להיות במידה כזו שהתינוק מצליח להתמודד איתו ולהתגבר עליו.