מחשבות בריאות ינואר 2019
מדי פעם אני מפרסם בפייסבוק מחשבות קצרות שלא מתכנסות לכלל מאמר של 500 מילה. אחרי כמה מחשבות שאפרסם בפייסבוק, ארכז אותן כאן לפוסט אחד.
מחשבת בריאות #4: עבדים של המקלדת
למדתי הקלדה עיוורת כשהייתי בתיכון. היתה תוכנה כזו שלימדה הקלדה עם ארנב. בזמנו, אף אחד לא חשב שזה באמת חשוב ללמוד הקלדה עיוורת.
קופצים קדימה לשנת 2019.
מתברר שהקלדה עיוורת היא הדבר החשוב ביותר אם אתה רוצה לעבוד במערכת הבריאות. אתה צריך להיות מסוגל גם להקליד את הסיפור של המטופל וגם להסתכל לו בעיניים לפחות חלק מהפגישה. גם כך רוב הזמן אתה מרוכז בללחוץ על כל מני איקסים וכפתורים בתוכנה שבה אתה מתעד את הפגישה. היכולת להקליד מהר קובעת אם אתה רופא טוב כי אתה זמין יותר למטופלים שלך.
אלו שמתקשים עם המחשב חווים תסכול בלתי פוסק. המקלדת היא התקשורת עם העולם. אולי זה צריך להיות חלק מתנאי הקבלה ללימודי רפואה.
זה לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להיות עבדים של מערכות המחשוב.
מחשבת בריאות #5: סל התרופות הפסיכיאטרי
שמתם לב ששוב לא נכנסה לסל התרופות אף תרופה בתחום הפסיכיאטריה?
אפשר לומר שצ'אמפיקס (גמילה מעישון) איך שהוא קשורה, אבל באמת.
מה עם להכניס תרופות להפרעת קשב למבוגרים? TMS לדיכאון? מדובר בעשרות אם לא מאות אלפי מטופלים ששוב לא מקבלים כלום.
זה לא מצטלם דרמטי כמו מאה מטופלים שסובלים ממחלה גנטית או חמש מאות נשאי גן לסרטן מסויים, וכולם היו ילדינו וצריך לדאוג לכולם וקשה להחליט. אבל באמת, מדובר בחלק גדול מהאוכלוסיה שהפן הזה בבריאות שלו שוב ושוב נדחק.
אני לא אדבר בכלל על כמה הבריאות הנפשית חשובה להתמודדות עם מחלות אחרות.
מחשבת בריאות #6 : רופאים והפנטזיה של הזמינות
כשמדברים עם רופאים על רשתות חברתיות אנחנו מייד חושבים על זמינות ונגישות. הנגישות לרופאים רק מתגברת עם השנים. פעם זה היה טלפון. אחר כך זימונית, אחר כך הנייד, האימייל והוואטסאפ. ככל שיש לנו יותר טכנולוגיות וכלים כך אנחנו יותר נגישים. אבל אם פעם חשבנו שבעזרת טכנולוגיות הכל יהיה נגיש יותר. אבל הרופאים לא נגישים יותר כי הם לא מסתובבים ברשתות החברתיות (לפחות לא כרופאים), והחוקים והפרטיות והמגבלות לא מאפשרים לנו באמת לדבר עם אנשים על הפריחה שהופיעה להם באמצע הגב.
זמינות היא דבר טוב. אבל יותר מדי זמינות יכולה להיות בעייתית. אנחנו לא באמת רוצים שהרופא שלנו יהיה זמין כשהוא באמצע חגיגת יום הולדת 50 בסוף השבוע אחרי שהוא שתה כמה כוסות יין.
זו הפנטזיה של הזמינות. אנחנו רוצים להאמין שהמטפל שלנו נמצא שם כל הזמן במרחק של הודעת וואטסאפ או שיחת טלפון, קשוב ומוכן לכל פניה שלנו. אבל גם הם בני אדם ולא יכולים להיות זמינים עבור המטופלים שלהם כל הזמן. כדי שהם יהיה טובים צריך שגם להם יהיו חיים. זה טוב בשביל כולם.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה