ה Uber של הפסיכולוגיה

אם תקופת הקורונה לימדה אותנו משהו אחד, זה שחברות טכנולוגיה יכולות במקרים רבים לסייע לנו להתגבר על מגבלות של סגרים ובידודים ולאפשר לנו לעשות דברים שבעבר היינו צריכים ללכת ולעשות אותם בצורה פיסית.

טיפול מרחוק באמצעות כלים טכנולוגים אינם משהו חדש. מטיפול בשיחות בטלפון, דרך פורומים מקוונים, צאטים ועד טיפול בוידאו קיימים שנים רבות. לפני יותר מעשר שנים, בשנת 2011, הקמתי בבי"ח שיבא מרפאה לטיפול דרך וידאו, עוד הרבה לפני שמישהו חשב על זום. ולמרות זאת, אין בכלל ספק שהקורונה נתנה דחיפה עצומה לעולם המקוון, בין אם זה מענה לצרכי לימודים, עבודה או פנאי.

תנו לי טיפול, אונליין!

אחת הבעיות המרכזיות בעולם הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט הוא מחסור במשאבים: מרבית בתי החולים הגדולים נמצאים בערים החזקות, מרבית השירותים ניתנים במרכזי אוכלוסיה גדולים. מרבית אנשי המקצוע מעדיפים להתגורר סמוך למרכזי הידע המקצועי. הנגישות והזמינות של המטפלים אינה שווה ולעיתים אינה נוחה (מי רוצה לנסוע שעה וחצי לפגישה של חמישים דקות עם הפסיכולוג). לא כולם מרגישים נוח להגיע לטיפול פסיכולוגי, או שהשעות הפנויות לא מתאימות.

אז אין פלא שבחמש השנים האחרונות צצו ברחבי העולם מגוון של שירותי טיפול פסיכולוגי. שתי ההצלחות הכי גדולות בעולם הטיפול הן TalkSpace ו BetterHelp שפועלות בעיקר בארה"ב. גם בישראל יש כבר גופים כאלו שמרכזים עשרות מטפלים במקום אחד. חלקם מעסיקים מטפלים מורשים יותר וחלקם מורשים פחות.
בעקרון, המודל הוא שאתם נרשמים לאחד השירותים, משלמים מנוי חודשי שלרוב עלותו נמוכה יותר מאשר טיפול פנים אל פנים, מגדירים מהי הבעיה שאתם מתמודדים איתה ואיזה סוג מטפלים אתם מחפשים והמערכת מתאימה לכם את אחד המטפלים, ואתם יכולים להתחיל להתכתב איתם. הם חייבים לתת תשובה תוך זמן נתון ואם תשלמו עוד תוספת, תוכלו אפילו לשוחח איתם בוידאו. מה שקיבלנו כאן זה בעצם סופרמרקט של מטפלים שאתם רק צריכים לבחור.

מתוך אתר בטרהלפ

ובעצם, מה רע בזה? הרי כשאנחנו מחפשים פסיכולוג טוב, איך בדיוק נדע שהוא מתאים? ולמה שאני אחפש פסיכולוג, שהם יחפשו אותי!. אם יש מישהו שעושה בשבילי את העבודה ואני רק צריך לבחור, זה בטח טוב עבורי. השירות הזה פעמים רבות יותר זול מטיפול פרטי. BetterHelp לדוגמא, גובים בין 115 ל 185 ₪ לשבוע. הרבה פחות מטיפול פסיכולוגי פרטי שעולה היום בין 250-500 שקלים לפגישה שבועית. וגם לפסיכולוגים, שיכולים כשיש להם זמן פנוי להכנס לאפליקציה, לקרוא שאלה של מטופל ולענות על השאלה שלו, ואפילו לקבל על זה כסף. מדהים. קוראים לזה Gig Economy וזו הבטחה הגדולה.

גם פסיכולוגים ופסיכיאטרים פרטיים התרגלו גם הם לתת טיפול אונליין. בעיקר טיפול בוידאו, כי עם כל השמחה על האפליקציות החדשות האלו, אין כמעט מחקרים אובייקטיבים על היעילות הטיפולית של טיפול בצ'אט. יתכן שזה באמת נפלא, אבל יתכן שלא.

ממש עולם חדש ומופלא.

ה uber של הפסיכולוגיה

מה שאנחנו מקבלים כאן, זה שירות תיווך יעיל שמבטיח לנו טיפול איכותי, במחיר שווה לכל נפש. אבל מה שכולנו צריכים לזכור, שבמקום שניים במשוואה – מטפלים ומטופלים, יש עכשיו שלושה: מטפלים – מתווכים – ומטופלים.

המתווכים האלו לא נמצאים כאן רק כי הם בעד שיפור בריאות הנפש של הציבור (למרות שהם יגידו את זה בכל ראיון). הם פה בשביל הכסף. זה בסדר, כי גם המטפלים וגם המתווכים לא אמורים לעבוד בחינם. הלקוחות מרוצים מאד (בהתחלה). החברות מרוצות מאד (תמיד). אבל תחשבו מה קרה לעובדים בחברות הגדולות האחרות שעושות דברים כאלו בתעשיות אחרות: לנהגים של UBER, למסעדות שנותנות שירות דרך Wolt, למעצבים שמוצאים עבודה דרך fiverr או לבעל דירה שמפרסם ב AirBNB.

העובדים הופכים להיות הסחורה בעצמם.

כי כדי שהמודל יצליח, המתווך צריך לעבוד על מספרים גדולים וללחוץ את המחירים כלפי מטה. העובד הופך להיות נותן שירות בלבד. אין מערכת יחסים עם המטופל, היחסים החשובים הם עם המתווך. הוא זה שקובע אם אתה טוב מספיק. הוא זה שמשלם לך. הוא זה שקובע אם מספר המילים שכתבת מספיק טוב. זה לא מופרך, אתם כבר יכולים לקרוא כתבות על זה על מאחורי הקלעים. על השכר. על היחס לעובדים. על המודל.

אם תסתכלו על התעשיות האחרות שהזכרתי, תראו שהלקוחות מרוויחים שירות (שכבר אפשר להתווכח מה האיכות שלו, אבל אפשר להתווכח גם על איכות טיפול בכלל). מי שהכי מרוויח זה המתווכים, ומי שהכי מפסיד אלו העובדים: הם הופכים למספרים (או ID) במכונה המשומנת. הם מרוויחים פחות משמעותית מבעבר ומתקשים להתפרנס. מי ששולט בתקשורת הוא זה שקובע, והלקוחות הן של המתווך. אני מעריך שעם הזמן נראה שמטפלים איכותיים ימצאו את דרכם החוצה מהשירותים האלו, ורק מעטים ישארו לעבוד דרכם לאורך זמן. מצד שני, יש הרבה ביקוש אז תמיד יהיו אנשים חדשים. מה אני יודע.

המטפל כבר אינו מטפל ונותן שירות. הוא נותן שירות בלבד. אבל האם היינו רוצים שמי שמטפל בנו וחשוף לסודות הכי כמוסים שלנו יהיה בסה"כ עוד נותן שירות? לחלק זה מתאים, ולחלק לא.

זה לא שאני נגד טיפול אונליין. להפך. אבל מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, זה מה האינטרסים שלנו כמטופלים וכמטפלים, ועד כמה השירותים האלו משרתים אותם. אולי אנחנו צריכים לדרוש פלטפורמות כאלו, אבל שינוהלו בצורה ציבורית ואוטונומית? אולי נגלה שבעצם מה שקורה זה שכל המטפלים והמטופלים הופכים להיות עובדים במפעל בריאות הנפש של TalkSpace, כדי לייצר להם שווי גבוה בנאסד"ק?

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

  • תגובות

    4 תגובות לרשימה ”ה Uber של הפסיכולוגיה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

    1. מאת עזי:

      מאמר טוב!

      מה שחסר בו, לדעתי, זו הרחבה והדגשה של נושא הכשרת המטפלים לעבודה טיפולית מקוונת. זה כולל פיתוח מיומנויות טכנולוגיות, למידה והכרה טובה של כללי אתיקה רלוונטיים, הבנה של הסוגיות המשפטיות המייחדות תחום זה, ובעיקר – התאמה לעבודה טיפולית מקוונת שדורשת למידה ספציפית בנוסף למקובל בעבודה טיפולית סטאנדרטית.

      לצערי, כמעט כל המטפלים המקוונים בישראל לא קיבלו הכשרה – ולו מינמלית – בעבודה בטיפול מקוון (על סוגיו השונים) והטיפול (והמטופלים) יוצאים נפסדים באורח משמעותי.

    2. מאת ירדן לוינסקי:

      @עזי, זה נושא אחר, שכבר כתבתי עליו רבות…

    3. מאת עזי:

      מצטער, ירדן, לא ראיתי שכתבת על זה.
      בכל אופן, בהקשר הספציפי של המאמר על טיפול מקוון, נראה לי שטוב היית עושה לו היית מתייחס ומדגיש (שוב!) את נושא הכשרת המטפלים.

    4. מאת יסמין:

      כמטופלת, הטיפול און ליין לא נראה טיפול מיידי. מדובר בגבולות, בהבנה שלמטפל יש חיים משלו, שהוא לא חייב לשתף אותי בהם. זה לא, כשלמטפל יש זמן פנוי, אלא יותר הזמן שאותו המטפל בוחר או יכול לעבוד בו, במסגרת בית עם בידודים, חופש גדול ונסיבות משפחתיות ואישיות.

      צריך להבחין בין ילדותיות ורצון לשלוט במטפל או להתערב בחייו לבין דחיפות אמיתית. אם יש בינינו המטופלים, כאלה שלא יודעים מה ההבדל, אז אתם צריכים להחליט.

      לדעתי, הרעיון הוא ליצור סביבה שקטה המתאימה לשיחה. המטפל יכול, אם המטופל משתף פעולה לקבל הצצה לחלקים נוספים בחיים של המטופל: ניקיון, בעלי חיים, עיצוב, קרובי משפחה, מיקום (למשל, עכשיו אני גרה בשכונה שנבנית עם רעשים מהבוקר עד כולל הלילה).

      דיברת על תל השומר. אני לא יודעת איך זה אצל אחרים, במקרה שלי החלוקה ברורה: טיפול נקבע ליום ושעה, המטפלת היא זו שיוזמת את השיחה עם קוד שלה, בשליטתה דרך התוכנה של תל השומר.

      הואטסאפ משמש להודעות והתנהלות קצרה: אני מאחרת, נאלצת לבטל וכו'.
      במקרים חריגים יש הודעה ארוכה יותר שעליה נדבר בפגישה הבאה שלנו. הוואטסאפ הוא לא תחליף לטיפול וטוב שכך.

      הנה דומה להודעת וואטסאפ: חג שמח ד"ר

    הוספת תגובה






    דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

    על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
    אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.