הפרעת קשב וריכוז היא כנראה הההפרעה הפופולרית ביותר בתקשורת, והנסיון שלי מראה שהיא גם ההפרעה הפופולרית ביותר אצל האנשים שפונים לקליניקה.  אנשים פונים למרפאה ושואלים – אולי מה שיש לי בעצם זו הפרעת קשב וריכוז? אולי זה לא דיכאון, אולי בעיות הריכוז הן בגלל שאני סובל מ ADHD? מצד שני, נדמה שלכולם יש הפרעת קשב. אז אולי יש אבחון יתר של הפרעת קשב וריכוז?

גם הנתונים של ה CDC וגם מחקרים מראים עליה באבחון של הפרעת קשב וריכוז בילדים לאורך השנים האחרונות.  כדאי לציין שהעליה באבחונים אינה ספציפית רק להפרעות קשב וריכוז, אלא נצפתה עליה באבחונים של מגוון הפרעות בתחום בריאות הנפש: אוטיזם (עליה של 37% מאז 2007), דיכאון (עליה של 3% מאז 2007) והפרעות חרדה (עליה של 11%) . מחקר אחד שפורסם לאחרונה ב BMJ מדבר על עליה בשיעור ההארעות של ADHD מ 6.7% באוכלוסיה בשנת 1997 לשיעור של 9.5% מהאוכלסיה בשנת 2007. כלומר, מדובר על הפרעה שמשפיעה על כמעט עשרה אחוזים מהאוכלוסיה!

אבחון יתר של הפרעת קשב

ראשית, כדאי לדעת שהפרעת קשב היא הסבר פופולרי למגוון בעיות. אנשים לא מרוכזים כי יש להם יותר מדי משימות, כי החיים של כולנו מסובכים ועמוסים, כי המוח שלנו טרוד בהמון דברים חשובים יותר וחשובים פחות. אבל נשאלת השאלה למה יש עליה באבחון הפרעת קשב וריכוז? אני יכול לחשוב על שתי סיבות מובהקות:

מודעות רבה של המטופלים ואנשי מקצוע
אחרי שני עשורים של דיווחים בתקשורת, המלצות מערכת החינוך, לחץ סביבתי ומצוקה הורית, כולם כבר שמעו על הפרעת קשב וריכוז. גם אם אתם מאמינים בקיומה של ההפרעה וגם אם אתם מכחישים את קיומה, העובדה שיש הרבה אנשים שמאמינים בכך גורמת להעלאת המודעות ולפניה לאבחונים.

אבחונים חלקיים ולקויים
ההגדרות של הפרעת קשב וריכוז אינן טובות מספיק. הן רחבות מדי וחלקן לא מאורגנות מספיק כדי שאנשים שלא עוסקים בהפרעות קשב באופן רציף וקבוע יוכלו להבחין בין קשיי קשב לבין הפרעת קשב.  מכר שלי שהוא מנהל מרפאת קשב וריכוז באחד מבתי החולים אמר לי שפחות מ 20% מהאנשים שמגיעים אליו סובלים מהפרעת קשב וריכוז מובהקת. השאר הם גבוליים או שלא סובלים כלל מהפרעת קשב וריכוז אלא מקשיי ריכוז ממגוון גורמים. אבל כמות המאובחנים הולכת ועולה כי קל יחסית לעמוד בקטגוריות הכלליות, גם אם הן לא משקפות את מהלך החיים הרגיל של אדם מסויים.

אבל גם אם המודעות הציבורית עולה ויש אבחונים לקויים, זה לא מסביר לגמרי את האינפלציה באבחונים. האם באמת עשרה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה כזו משמעותית? רק בישראל מדובר בכמעט מליון אנשים! אז איך אפשר להסביר למה יש עליה כזו? יתכן שיש עוד שלוש סיבות משמעותית:

הקונספירציה של חברות התרופות
אני יודע שאני משחק לידי אנשי הקונספירציה, אבל כולנו שומעים ברדיו פרסומות הקשורות לתרופות להפרעת קשב וריכוז. אנחנו לא שומעים פרסומות לתרופות נוגדות חרדה. אנשים שלא מרוכזים יחשבו על אבחנה של הפרעת קשב ולא על הפרעת חרדה כגורם ראשון לבעיות שלהם, ולו רק מכיוון שהפרסומת חוזרת על עצמה עשרות פעמים בשבוע. ככה הפרסום עובד. חברות תרופות רוצות למכור עוד תרופות, זה ברור.

רווח משני
אבחנה של הפרעת קשב וריכוז מזכה אנשים בהקלות בכל מני שלבים בחיים, במיוחד בתחומי הלימודים. אפשר לקבל הארכות זמן, מועדים נוספים ואפילו בחינה בחדר שקט. אין אדם שלא יהנה מכך. כך שיש לאנשים אינטרס לקבל אבחנה של הפרעת קשב. אבל האבחנה 'עוזרת' גם במובנים אחרים ומאפשרת קבלת אמפתיה או מתן הסבר להתנהגות אנושית.

נגישות לסטימולנטים
מרבית התרופות הניתנות להפרעת קשב וריכוז הן אמפטמינים. התרופות הללו ממריצות ומעוררות וגם אם אינן משפיעות על הריכוז של אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב, הן לכל הפחות גורמות ליכולת להיות פעילים יותר שעות (אם נתעלם לרגע מתופעות הלוואי הפוטנציאליות). התרופות האלו הופכות ליותר ויותר פופולריות במסדרונות האוניברסיטה או בחברות הייטק ופיננסים הדורשות פעילות ממושכת וריכוז רב. יש דיווחים ש 50% מהסטונדנטים בארה"ב נוטלים באופן קבוע או קבוע למחצה adderall או ריטלין לסוגיו. אם זה כל כך פופולרי, עדיף לקבל אבחנה של הפרעת קשב ולזכות בתרופות במחיר נמוך יותר מאשר בצורה לא חוקית.

מה המשמעות של אבחון יתר של הפרעת קשב?

האמת היא, שאם אכן יש אבחון יתר זה בעיקר בגלל אנשי המקצוע ולא בגלל הציבור הרחב. אנשי המקצוע צריכים להקפיד שרק מי שבאמת סובל מהפרעת קשב יאובחן ורק מי שצריך טיפול תרופתי יקבל אותו. לא בגלל שאני חושב שזה מסוכן אם אנשים יקבלו ריטלין, אלא בגלל שיש לזה פוטנציאל לגרום לכך שאנשים לא יחשבו שיש אבחנה כזו, או לחליפין שיש לצמצם את ההתאמות הנדרשות עבור אנשים שבאמת סובלים מהפרעת קשב.

הנזק באבחון שגוי הוא כפול: גם עבור אלו שמאובחנים כאילו שיש להם הפרעת קשב ואז הם מקבלים טיפול תרופתי לא נכון ולא מטפלים בקושי האמיתי שלהם, ובעיקר כלפי האנשים שסובלים מהפרעת קשב ולא מאובחנים כראוי וגם לא מקבלים טיפול מתאים. כי אם כולם לוקחים ריטלין, אז מה בעצם הבעיה שלי?