כמה רעיונות ומסקנות בנושא התנהלות נכונה של אנשי טיפול בעולם דיגיטלי שבו הנוכחות שלנו במדיה החברתית היא חלק מהמציאות.
ככל שהזמן עובר אפשר לקרוא יותר על בעיות שנוצרות עבור אנשי מקצוע בתחום הטיפול אשר מקיימים נוכחות אינטרנטית. האם אנשי מקצוע צריכים לברוח מהמדיה החברתית?
כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.
לפעמים אנשים שכבר נמצאים במדיה החברתית (בין אם מדובר בפייסבוק, לינקדאין או טוויטר), מתקשים להבין שמדיה חברתית זה דבר מפחיד. אני לא מתכוון להחלפת עקיצות במייל עם החברים או אפילו פרופיל בפייסבוק שפתוח רק לכמה אנשים בודדים. אני מתכוון להשתלבות באופן מלא, 'להטמעות' בסביבה החברתית על כל משמעותיה. אנשים שנמצאים בפייסבוק כל יום מתקשים לזכור עד כמה מפחיד העולם הזה עבור אנשים שלא נמצאים שם.
לפייסבוק כבר יש 500 מליון משתתפים. לטוויטר יש כמעט 100 מליון. ככל שיש יותר משתמשים המדיה החברתית הופכת לחלק טבעי בחיים שלנו. גם אם זה עדיין לא הפך להיות חלק מהממסד הטיפולי הרשמי (רשימה בנושא בקרוב), אין ספק שרבים מאנשי הטיפול – רופאים, צוות סיעודי, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, כולם משתתפים ברמת מעורבות זו או אחרת ברשתות החברתיות. כמו שכולם משתמשים באינטרנט, בעתיד כולם ישתמשו בפונקציות חברתיות.
הפעם קצר. זה קורה מדי פעם. אולי זה יקרה לכם רק אחרי כמה חודשים של שימוש באינטרנט עם נוכחות בפייסבוק, תחזוקת בלוג או פתיחת חשבון בטוייטר. אחד המטופלים שלכם יפנה אליכם דרך החשבון שלכם בפייסבוק, ויבקש עצה טיפולית. באופן כללי, לא מומלץ להענות לשאלות האלו, ואם אנשים מנסים לפנות אליכם בעניינים טיפוליים כדאי לכם לזכור כמה כללים:
היחסים בין רופאים למטופלים עוברים שינויים, והשינויים הללו מואצים כל הזמן על ידי הסביבה החברתית והטכנולוגית שבה אנחנו פועלים. ככל שהטכנולוגיה חודרת לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, כך היא גם חודרת לעולם הטיפול.
כמו בכל דבר שקשור בבני אדם, גם מדיה בכלל וגם מדיה חברתית גורמים לנו לשילוב מעורר עניין של פחד והנאה. עד כמה מיתוסים שקשורים להשפעת הטכנולוגיה על החיים שלנו נכונים ומהי ההשפעה האמיתית שלה?
אם אנחנו באמת חוזים הצלחה לרשתות חברתיות ולמדיה חברתית, ולוקחים כנקודת הנחה שרופאים ואנשי מקצועות הבריאות (וגם פסיכיאטרים) הם בני אדם ככל האדם בדפוסי השימוש שלהם באותם כלים, מה יקרה כאשר כולם יפעלו במדיה החברתית?
אני כותב באתר הזה כבר כמה שנים. וגם יש לי חשבון פייסבוק, וטוויטר, וכתבתי ספר, ופורסמו כבר כמה טקסטים שלי בעיתון הארץ ובאתרים כמו ויינט. אבל בניגוד אלי, רוב הרופאים לא כותבים. עזבו כתיבת ספר, רוב הרופאים גם לא כותבים בפייסבוק דברים שקשורים למקצוע שלהם.