זה לא שאני שוכח, יש לי הפרעת קשב

לאנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב, סביבת העבודה לפעמים יכולה להציב אתגרים ולהביא לתסכול וחוויה של חוסר ערך.

בתרבות העבודה המהירה שבה אנו חיים, היכולת להתרכז הפכה יותר ויותר קריטית, אבל לא מספיק מוערכת. היכולת להישאר מרוכזים במשימה בעידן שבו אנחנו מוצפים על ידי התראות, דרישות למולטיטאסקינג, ואין סוף ישיבות שלא נגמרות היא תכונה חשובה שמשפיעה על התפקוד שלנו והיא חלק משמעותי בהצלחה מקצועית ובאיכות החיים שלנו בעבודה.

הכלכלן זוכה פרס נובל הרברט סימון החל להשתמש במונח 'כלכלת תשומת לב' או Attention Economy בסוף שנות השישים. לפי סימון, בעולם יש אין סוף מידע שדורשת את תשומת הלב שלנו מצד אחד, אבל היכולת שלנו לשים לב מוגבלת ולכן צריך להתייחס לתשומת לב או ליכולת ריכוז כמו למשאב מוגבל. בכלכלה, למשאב מוגבל יש גם ערך וככל שהוא מוגבל הערך שלו בהכרח יעלה.

עם חדירת האינטרנט לחיים של רובנו בשנות התשעים, המונח הזה הפך להיות ביטוי ליכולת המוגבלת שלנו לשלוט בכל מה שמנסה למשוך את תשומת הלב שלנו. בעולם העבודה, יש אינספור גורמים שמתחרים על תשומת הלב שלנו: מהודעות שמגיעות בדואר אלקטרוני, וואטסאפ, ואינסוף כלים טכנולוגים שנועדו לעזור לנו לנהל את המשימות שלנו בעבודה, אבל מסיחים את דעתנו ממה שאנחנו אמורים לעשות. התוצאה היא פירוק של פרקי זמן שבהם אנחנו מסוגלים להתרכז, פריון עבודה נמוך יותר ותחושת תסכול בלתי נגמרת של עובדים.

להסחות דעת שאנחנו חווים בזמן העבודה, יש משמעות שהיא מעבר לחוסר נעימות זמנית. מחקר שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת אירווינג בקליפורניה, מצא שאם מפריעים לכם באמצע משימה בעבודה, ייקח לכם בממוצע 23 דקות וחמש עשרה שניות כדי לחזור לרמת הריכוז שהיתה לכם לפני ההפרעה. האמת, שהוסחתי על ידי המספר המדוייק (לא נראה לכם מוזר?) והלכתי לחפש את המאמר המקורי. דווקא המספר הזה לא מופיע בו ככה. כולם מסכימים שלוקח הרבה זמן לחזור לריכוז, בין 15 ל 30 דקות, אבל הסחת הדעת של חיפוש הנתון גנבה לי לפחות 23 דקות וחמש עשרה שניות מהחיים.

יתרה מכך, מחקרים מראים שהיכולת לנהל ריבוי משימות "מולטי טאסקינג", שנחשבת כיכולת שמביאה להצלחה בעולם העבודה, פעמים רבה פוגעת באיכות ובדיוק של ביצוע המשימה. כך שהאתגר הקוגניטיבי של קפיצה בין משימות בעולם של ריבוי הסחות דעת יביא פעמים רבות לעליה ברמות הלחץ של עובדים וירידה ביצירתיות שלהם. לצערנו, התוצאה תהיה הרבה פעמים ירידה בתפקוד של העובד במקום שיפור של התפקוד.

הפרעת קשב במקום העבודה

כשמדברים על הפרעת קשב  ('הפרעת קשב ופעלתנות יתר' או ADHD), רבים חושבים שהפרעת קשב היא הפרעה של קשב או העדר קשב, אבל מדובר בהפרעה מורכבת הרבה יותר. במרבית המקרים מה שאנשים רואים אלו התסמינים הברורים לעין כמו קושי להתרכז או נטיה להתנהגות אימפולסיבית. אבל מתחת לפני השטח יש מגוון של קשיים שנובעים מפגיעה בתפקודים ניהוליים (Executive Functions). התפקודים הניהוליים כוללים כמובן את ניהול תשומת הלב, אבל גם דברים נוספים וחשובים לא פחות לעולם העבודה. בין היתר צריך לכלול כאן

  • ניהול פעולות – היכולת לנטר את הפעילות הפיסית וההתנהגות שלכם. בעיות בתחום הזה יכולות להביא לתזזיתיות, להיפראקטיביות או להתנהגות אימפולסיבית. באותה מידה קשה ללמוד מטעויות כי למידה מטעויות דורשת מודעות עצמית לפרטים ולתוצאות של ההתנהגות שלכם.
  • ניהול משימות – תפקוד זה כולל ארגון, תכנון, תיעדוף וניהול זמן. ככל שאנחנו מתבגרים, זהו התחום שהופך להיות בעייתי יותר ולא דווקא ניהול תשומת הלב שלנו. כאן שוב כדאי להדגיש שניהול משימות זהו תחום שלא מגיב באופן ישיר לטיפול התרופתי, ומכאן החשיבות של שינוי הרגלים והקניית אסטרטגיות פעולה, עבודה ולמידה כחלק מהטיפול בהפרעת קשב.
  • ניהול ידע – יש אנשים עם הפרעת קשב שיש להם בעיה בזכרון עבודה. זכרון עבודה הוא היכולת לנהל את המידע שאנחנו נחשפים אליו בכל רגע נתון. אנחנו צריכים זכרון זמני שבו אנו שומרים לזמן קצר את כל השיחות, הדברים שראינו ושמענו. בעיה בזכרון עבודה יכולה להוביל לדוגמא לבעיה בהבנה של הוראות. אם אתה לא מצליח לשמר את המידע לזמן קצר, עד שיסתיימו ההוראות לא תזכור מה נאמר בהתחלה שלהם.
  • ניהול המאמץ – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לשמר את המוטיבציה שלהם לאורך זמן. זה לא שאין להם מוטיבציה או שהם לא מסוגלים להעריך עבודה קשה, אלא שהם לא מסוגלים לנהל את המאמת לאורך זמן. אם אנחנו מנסים לדחוף אותם לפעמים נקבל תוצאה הפוכה של ירידה ביעילות, כיוון שהלחץ שאנחנו מפעילים גורם לירידה ביכולת הקוגניטיבית לנהל את המשימות ולקבל החלטות.
  • ניהול רגשות – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים יותר לווסת הת התגובות הרגשיות שלהם. התוצאה יכולה לפעמים להיות תגובה רגשית לא מותאמת לאירוע שבגללו הגבנו רגשית.

קשיים שקשורים בהפרעת קשב כמו שכחנות, מוסחות, איחורים וקשיים בניהול זמן ומשימות יכולים להפוך את מקום העבודה שלכם לחוויה מאתגרת במיוחד.

מקום העבודה, וזה לא משנה אם אתם עובדים במשרד, בבית, עצמאים או שכירים קשור בציפיות לרמת תפקוד מסויימת. אדם שמתמודד עם הפרעת קשב מתמודד גם עם כל מני בעיות קשורות לתפקוד תעסוקתי. לחלק יש בעיות בהתארגנות ובתיעדוף של משימות ולאחרים יש קושי להשלים משימותשהם התחילו. באופן כללי, לחלק גדול מהאנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב יש יותר סיכוי לתפקוד תעסוקתי נמוך יותר משל הקולגות שלהם, יותר סיכוי לחיכוך עם עובדים אחרים ועם המנהלים שלהם, ויותר מעברים בין מקומות עבודה ופיטורים.

אם תשאלו אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב, רובם יספרו לכם שהם מתמודדים עם מגוון של ביקורות על ידי עובדים אחרים: חלק יספרו על קשיים שקשורים ברמת הקשב – מוסחות, קושי לעמוד בהבטחות ומחוייבויות, איחורים, שכחנות. אחרים יספרו על האימפולסיביות שלהם ואיך היא פוגעת ביחסים עם עובדים אחרים: בין אם זה בגלל שהם מפספסים כל מני סימנים או דפוסי התנהגות מקובלים בארגון שאמורים לעזור להם להשתלב יותר טוב, או שהם נכנסים לדברי אחרים, או מדברים יותר מדי ואפילו קושי בויסות רגשות וחוסר סבלנות למה שאחרים עושים.

התוצאה של כל אלו, היא שאותם עובדים נתפסים כלא אחראים, שקשה לעבוד איתם ואפילו שהם איניבידואלים שלא מתאימים לעבוד בצוות. כשיש לך מוניטין כזה, אתה נמצא בעמדת נחיתות בכל מקום שאתה נמצא.

להתאים את סביבת העבודה להפרעת הקשב שלכם

את המנהל שלכם לא מעניין שיש לכם הפרעת קשב. הוא לא קיבל אתכם לעבודה בזכותה, אבל הוא בהחלט מסוגל לפטר אתכם מהעבודה בגללה. בניגוד למסגרות אקדמיות בהן נהוג לבצע התאמות עבור אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב, מנהל המחלקה שלכם מחפש תוצאות ולא הסברים.

אמנם הפרעת הקשב שלכם היא לא באשמתכם, אבל היא כן באחריותכם. לכן לכל אדם שיש הפרעת קשב יש אחריות לנהל את ההתמודדות שלו עם ההפרעה והוא יכול כמובן להתחיל את ההתמודדות בכך שהוא נעזר באנשי מקצוע. הוא יכול להעזר ברופאים כדי לקבל טיפול תרופתי שיכול לעזור להתמודד עם קשיי ריכוז, היפראקטיביות או אימפולסיביות שכמובן ישפיעו על התפקוד התעסוקתי. אתם יכולים גם להיעזר בטיפולים לא רפואיים, כמו טיפולים פסיכולוגים או הקניית אסטרטגיות עבודה בכך שמקבלים כלים לעבודה נכונה יותר עם התפקודים הניהוליים.

אבל מעבר לכך, יש כל מני שינויים שאתם כן יכולים לעשות בסביבת העבודה, ביחסי העבודה שלכם עם עובדים אחרים ועם המנהלים שלכם, שיכולים לסייע גם לכם. עצם ההכרה של הסובבים אתכם בכך שיש לכם הפרעת קשב יכולה להשפיע על איך הם מתייחסים אליכם ולחסוך חלק מהתגובות האוטומטיות שלהם כשהם מגיבים למשהו שעשיתם (או שלא עשיתם).

צ'קליסט חלקי להפרעת קשב בעבודה

יש כל מני דרכים שבהן אתם יכולים לעשות התאמות, חלקם יתאימו מייד וחלקם ידרשו מאמץ מכם ומהסביבה. הנה כמה דוגמאות פשוטות:

לצמצם שכחנות: אתם יכולים לשלוח מייל עם רשימת המשימות שלכם מייד כשאתם יוצאים מישיבה, כך שלא תצטרכו לזכור מה נאמר לכם שם. אפשר גם לצרף את לוחות הזמנים ואפילו הנחיות לביצוע אם קיבלתם כאלו.

ניהול זמנים אפשר לעשות על ידי ישיבות קבועות עם המנהלים שלכם או עם עובדים אחרים ושם להקפיד על דיווח אמיתי של סטטוס הפרוייקט. זה מעצבן אבל אפקטיבי. אתם יכולים לקבוע עם מישהו שהוא לא המנהל שלכם שאתם עובדים יחד על משימה מסויימת ואז יש סיכוי טוב שהלו"ז יהיה ברור יותר.

מוסחות אפשר לצמצם על ידי טכניקות מוכרות כמו שימוש באזניות מנטרלות רעשים, עבודה בחדר נפרד או שקט ואפילו עבודה מרחוק בחלק מהימים.

קצב העבודה ותדירות ההפסקות שאתם צריכים משתנה בין סוג משימה אבל גם צריך להתחשב ביכולת שלכם לשמר קשב ואם יש לכם מרכיב של אי שקט אז אתם צריכים למצוא דרכים לתת גם לזה מענה, כמו לצאת לסיבוב או להפסקות בתדירות גבוהה. גם בחירת מטלות מתאימות לאופי שלכם, או עבודה בתנועה או בעמידה יכולים להשפיע על היכולת שלכם להתמיד במשימות.

דברנות: אפשר להסביר לאנשים שכשאתם נכנסים למישהו לדברים זה כי יש לכם משהו חשוב לומר ואתם כל כך מתרגשים אחרת אתם יכולים לשכוח מה רציתם לומר. להסביר שכשאתם מרימים את הקול זה בגלל שאתם ממש בעניין ולא כי אתם כועסים, ושאתם מדברים ללא הפסקה זה כי זה נורא מעניין אתכם.

ואתם יכולים לבדוק עם הממונים מתי זה קריטי שתגיעו בזמן כי המנכ"ל הולך לדבר לעומת מצבים שיש לכם הזדמנות לשיחה חופשית עם חברים כדי להעלות רעיונות בלי החלק הפורמלי של פרזנטציות.

בכל מקרה, אלו רק כותרות ורעיונות. כדי להגיע לשילוב טוב בעבודה שיבטא את הכישורים שלכם, אתם צריכים להגיע למצב שאתם מודעים ועובדים על היתרונות והחסרונות שלכם, וגם הממונים עליכם לומדים להכיר אתכם בלי ציפיות לא ריאליות כדי לצמצם מצבים של חוסר הבנה.

בסופו של דבר זו עבודה, ואת המנהלים שלכם מעניינות התוצאות והדרך. אי אפשר להשתמש בהפרעת קשב כדרך להיחלץ מחוסר ביצוע מטלות או מביקורת. זה פשוט לא עובד לאורך זמן. רוב האנשים שיש להם הפרעת קשב מפצים עליה בעבודה קשה יותר ולא בהתחמקות. אבל אם אנחנו מבינים את זה, אפשר בעבודה משותפת שלכם, של איש או אשת מקצוע ושל השותפים שלכם לעבודה לייצר מצב שבו כולם מרוויחים.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.