מתבוננים פנימה: נרקיסיזם
נרקיסיזם הוא מונח שמקורו במיתולוגיה היוונית, כאשר מסופר על נרקיסוס, צעיר יפה תואר שהתאהב בהשתקפותו במים ולא הצליח להשתחרר מקסמו, עד שמת מגעגועים לעצמו. הסיפור הטרגי הזה משקף את העניין העמוק שיש לבני האדם בעצמם ובתדמיתם. המושג נרקיסיזם כפי שאנו מבינים אותו כיום החל להתפתח עם התפתחות הפסיכואנליזה.
זיגמונד פרויד היה אחד הפסיכואנליטיקנים הראשונים שחקר את המושג "נרקיסיזם" במונחים פסיכולוגיים. הוא תיאר את הנרקיסיזם כשלב התפתחות נורמלי וחיוני. פרויד טען שכל בני האדם חווים נרקיסיזם ראשוני בשלב מוקדם של החיים, שבו הם מתרכזים בעצמם ובעצמיותם. לפי פרויד, הליבידו של האדם מושקע בעצמו ולכן הוא לא מסוגל לראות את האחר. בהתפתחות הנורמלית יש מעבר מאהבת עצמי לאהבת אחר, ומי שיש לו הפרעה לא הצליח לעשות את המעבר. אחר כך באו תאורטיקנים כמו קוהוט, שהפרידו בין נרקיסיזם בריא לבין נרקיסיזם פתולוגי, וגם התייחס לבניה של בטחון עצמי בריא אצל האדם הבוגר.
הצורה המוכרת לנו ביותר כאשר אנחנו חושבים על אדם נרקסיסט היא של אדם יהיר, מלא בעצמו, שמתפאר באומניפוטנטיות ומאופיין בחוסר נגישות רגשית, ובביקורתיות. כיום אנחנו יודעים שזוהי רק צורה אחת של פגיעות נרקסיסטית, שיכולה לבוא לידי ביטוי דווקא בחוויה קשה של נחיתות, ריקנות ודכאוניות. בסופו של דבר, קיימת תחושה איומה של פגיעות או חרדה איומה מפני תחושה כזו וצורות הביטוי של פגיעות זו מגוונות. נרקיסיזם קיים על ספקטרום רחב, מאנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה ועד לאלה הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD – Narcissistic Personality Disorder).
נרקיסיזם יכול להיות מבנה אישיות, אבל גם סוג של הפרעה
אנשים עם NPD מאופיינים בתחושת גדלות, חשיבות עצמית מופרזת, פנטזיות על הצלחה אינסופית, כוח, חוכמה ויופי. הם נוטים לחשוב שהם מיוחדים וייחודיים ויכולים להיות מובנים רק על ידי אנשים או מוסדות מיוחדים כמוהם. חוסר האמפתיה שלהם מקשה עליהם להבין ולהזדהות עם רגשות וצרכים של אחרים, מה שמוביל לקשיים משמעותיים במערכות יחסים בין-אישיות.
נרקיסיזם יכול להשפיע לרעה על מערכות יחסים קרובות, כמו זוגיות, משפחה וחברים. אנשים עם נטיות נרקיסיסטיות נוטים להתמקד בצרכים וברגשות שלהם בלבד, ולראות באחרים אמצעים להשגת מטרותיהם. במערכות יחסים זוגיות, נרקיסיסטים יכולים להיות מקסימים בהתחלה, אך לאורך זמן הם יכולים להפוך לדומיננטיים, תובעניים ולא מתחשבים.
הם עשויים להמעיט בערכו של בן הזוג ולהזדקק לשבחים ולהכרה מתמדת. התחושות של בן הזוג יכולות להתעלם או להיפגע באופן שיטתי. גם מערכות יחסים משפחתיות יכולות להיות מתוחות, כאשר נרקיסיסטים מציבים דרישות לא מציאותיות או מגלים התנהגות מניפולטיבית כלפי בני משפחתם.
במקומות עבודה, נרקיסיזם יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. נרקיסיסטים עשויים להצליח בעמדות ניהול או מנהיגות בזכות הביטחון העצמי שלהם והיכולת לשכנע אחרים בכישוריהם. עם זאת, התנהגותם עשויה לפגוע באווירה הצוותית ובפרודוקטיביות הכללית. נרקיסיסטים בעמדות ניהול עלולים לדרוש התפעלות והכרה מתמדת, להיות חסרי סבלנות לביקורת או להתנהגות שאינה תואמת את ציפיותיהם הגבוהות.
הם עלולים לנצל את כוחם ומעמדם כדי להשפיל עובדים אחרים, להציג דרישות לא מציאותיות ולהתייחס לעובדים כאל אמצעים להשגת מטרותיהם האישיות. זה יכול להוביל לשחיקה, חוסר מוטיבציה, ועזיבה של עובדים מוכשרים.
אז נרקיסיזם, זה מונח שמתאר גם תכונות אישיות וגם מתאר את מקרי הקצה של הפרעת אישיות. אם למישהו מאיתנו יש תכונות נרקסיסטיות, זה כנראה לרובנו. אבל למעטים יש נרקסיסטיות משמעותית וזה כבר משפיע על הסביבה.
ואני כמובן יודע הכל.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה