קוראים ותיקים בוודאי שמו לב שהיתה ירידה בקצב הפוסטים באתר בתקופה האחרונה. הסיבות לכך רבות ובראש ובראשונה מדובר בתופעה פסיכולוגית מורכבת שנקראת עייפות סוף אוגוסט. רבים וטובים מאוכלוסיית חצי הכדור הצפוני סובלים מהתופעה הזו פעם בשנה, אבל מצליחים איך שהוא להתגבר עליה עם בוא ספטמבר. אני מקווה שגם אני אצליח.
בחינה של ההשפעות של הטכנולוגיה על עולם הפסיכותרפיה.
אם אנחנו באמת חוזים הצלחה לרשתות חברתיות ולמדיה חברתית, ולוקחים כנקודת הנחה שרופאים ואנשי מקצועות הבריאות (וגם פסיכיאטרים) הם בני אדם ככל האדם בדפוסי השימוש שלהם באותם כלים, מה יקרה כאשר כולם יפעלו במדיה החברתית?
קרין ברזילי-נהון כתבה שלשום על עשר סיבות מדוע המאגר הביומטרי רע עבור כלל אזרחי ישראל. בלוגרים רבים ברחבי האינטרנט עסקו בשבועות האחרונים בנסיון נואש להעלות את המודעות של כלל האוכלוסיה לצרה הזו שמתקרבת אלינו, ורק היום העיתון של המדינה החליט שהנושא מספיק חשוב כדי שהוא גם יעסוק בו בכותרת הראשית. ואני רוצה להוסיף נקודת מבט טיפה אחרת עם זוית של פסיכיאטריה.
מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
OCD (ר"ת של Obsessive Compulsive Disorder או "הפרעה טורדנית כפייתית") היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המרתקות ביותר. ראשית, מאד מעניין לעבוד עם אנשים שסובלים מ-OCD בגלל המוטיבציה של רבים מהם להיפטר מהאובססיות.
שנית, יש הצלחות לא רעות בטיפול ב-OCD בשילוב של טיפול פסיכיאטרי באמצעות תרופות יחד עם טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. אבל הדבר המרתק ביותר בהפרעה הזו היא המגוון של הצורות בה היא מופיעה.