לא כולם מחבבים גורואים. לא משנה אם זה טוני רובינס או מארי קונדו. בעקרון, הטכניקה של רוב הגורואים היא לחזור על אמיתות יסודיות שכולנו יודעים ברמה בסיסית שהן נכונות, וכך לגרום לנו להרגיש שאנחנו שומעים דברי חוכמה. כדי שהם יצליחו באמת, הם צריכים גם לתת לנו כל מני טיפים שאנחנו יכולים ליישם בקלות, ואז נרגיש שהם הביאו לנו ערך מוסף.
מארי קונדו זיהתה משהו שכולנו יודעים שהוא נכון. יש לנו יותר מדי. יותר מדי חפצים, יותר מדי בגדים, גאדג'טים. היא עשתה קריירה שלמה מללמד אותנו איך נפטרים מחפצים מיותרים שרדיפה אחריהם משפיעה על איכות החיים שלנו. אבל מארי קונדו מתעסקת בעיקר בחפצים מוחשיים ופחות בחפצים הדיגיטליים שלנו.
רובנו מרגישים שהמדיה הדיגיטלית משפיעה עלינו לרעה. סקר של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי מצא ש 38% מהמבוגרים חושבים שהמדיה החברתית מזיקה להם, ועוד 45% אחוז חושבים שיש למדיה החברתית השפעה שלילית. אין ספק כבר שלפעילות שלנו במדיה החברתית יש השפעה על החיים שלנו, אולם אין לנו יכולת להתעלם לגמרי מהקיום שלה. לכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך אפשר להגביר את ההשפעה החיובית שלה עלינו ולהפחית את ההשפעה השלילית שיכולה להיות. אולי אפשר להשתמש בטכניקות של מארי קונדו גם לעולם המדיה החברתית כדי לשפר את איכות החיים שלנו?
האם זה מביא לי אושר?
קחו לעצמכם זמן ותעברו על הקבוצות, אנשי הקשר והרשתות החברתיות שמותקנות אצלכם במכשיר הנייד שלכם. אם יש לכם הרבה אנשים אולי זה ייקח לכם הרבה זמן. תשאלו את עצמכם מה המשמעות של הקשר ביניכם והאם הוא תורם לכם ומשפר את בריאות הנפש שלכם בצורה כלשהי. האם אתם בקשר אקטיבי או פאסיבי איתם? האם הם בקשר איתכם?
יש מחקר ידוע לשמצה שעשו בפייסבוק לפני כחמש שנים ובו הם הראו שאנשים שנחשפים לתוך בעל מאפיינים שליליים נוטים לפרסם בעצמם תוכן בעל מאפיינים שליליים. מחקר דומה נעשה גם בטוויטר והם מראים שאנחנו מושפעים גם במדיה החברתית על ידי האנשים שאנחנו בקשר איתם. אז תבדקו איך אנשי הקשר שלכם משפיעים על רמת המתח שלכם, ותעיפו את אלו שלא עושים לכם טוב.
תסדרו מחדש את המדיה החברתית שלכם
אתם יכולים לארגן מחדש את המדיה החברתית שלכם בפלטפורמות השונות.
זכרונות מהתנועה זה לא משהו
אחד הדברים שמארי קונדו לא סובלת זה נוסטלגיה. רובנו עדיין מתרגשים לראות את ספר המחזור של התיכון ולהעלות זכרונות עם חברים מהצבא, אבל בניגוד לחיים בהם אתה צריך לעשות פעולה אקטיבית כמו לקבוע פגישה עם מישהו כדי להעלות זכרונות או להוציא את ספר הזכרונות מהמדף בארון, קבוצות נוסטלגיות של 'שכבת י"ב 1999' או 'זכרונות חיפה' יכולות להיות נחמדות אבל תכל'ס, הם נכנסות לכם לתוך ההודעות השוטפות ומעסיקות אתכם בלי תכנון מוקדם, כלומר מבזבזות לכם את הזמן. גם להיות מחוברים לאנשים שכבר נפרדתם מהם בחיים הלא מקוונים, לא באמת תורם לשלוות הנפש שלכם.
תנהלו על פי קטגוריות.
לפי קונדו, הנקיון צריך להתבצע על פי קטגוריות. קודם מנקים מסמכים, אחר רך בגדים, תמונות, כלי מטבח וכו. גם אתם יכולים ליצור קטגוריות שאפשר לנהל כמו – אנשים ממקומות עבודה, אנשים מהאוניברסיטה, חברים מהתיכון, חברים מבית הספר. אחרי שאתם מייצרים קטגוריות, תחליטו איזו איזו קטגוריה אתם רוצים למחוק, להשתיק, לחסום, להתחבר או להתעלם. איזה אנשים גורמים לכם להתרגש, להתעצבן או סתם להעביר זמן מיותר.
אחרי שתפטרו מהקטגוריות המיותרות, תוכלו להחיל את אותם הכללים גם על אנשים בודדים. אתם יכולים לראות שמישהו בפייסבוק משתמש בחשבון שלו רק כדי להעלות סטטוסים שמקדמים עסקים או איזה נושא שלא ממש מעניין אתכם. אתם יכולים לראות שמישהו שאתם עוקבים אחריו בטוויטר מפרסם טוויטים מעצבנים ומעוררי מחלוקת. אלא אם אתם מעוניינים להתעצבן (או להימנע מתיבת התהודה של האינטרנט), אתם יכולים בשקט להשתיק אותם.
אחרי שתנסו את כל הנקיונות האלו, פתאום תגלו שהחיים יותר רגועים. המשאבה הבלתי נפסקת של פייסבוק שמטרטרת לכם בנייד ומושכת את תשומת הלב שלכם תהפוך לפחות משמעותית. יהיה לכם זמן לדברים שעושים לכם טוב יותר.
אל תשכחו לחזור על כל התהליך כל כמה זמן.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
2 תגובות לרשימה ”על נקיון פייסבוק ואיכות חיים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום ראשון, 27 באוקטובר 2019 בשעה 17:16
"המשאבה הבלתי נפסקת של פייסבוק שמטרטרת לכם בנייד ומושכת את תשומת הלב שלכם" – ההמלצה הראשונה, שלי לפחות, היא למחוק את האפליקציה של פייסבוק בנייד. ואז היא לא מטרטרת ושואבת. נכנסים דרך הדפדפן כשרוצים. קצת יותר בשליטה. מומלץ למחוק נוטיפיקציות בנייד גם מהמייל ומאפליקציות נוספות.
יום רביעי, 30 באוקטובר 2019 בשעה 10:29
בוודאי שאתה גורו! פוסט מצוין, תודה.
במיוחד רלוונטית עבורי כרגע ההתייחסות לנוסטלגיה וקבוצות נוסטלגיות, ביחס לקבוצה אחת שאני חברה בה, מעניין לי לקרוא דברים, אבל אני גם מרגישה לפעמים חוסר אונים ותיסכול.
תודה.