דיספוריית דחייה (Rejection sensitive dysphoria) הוא מצב שבו אדם מרגיש כאב נפשי אינטנסיבי לאחר חוויה של דחייה. המונח הזה, אינו מונח מקצועי ולא מדובר בסימפטום או אבחנה מוכרים באופן פורמלי, אבל מדובר במושג שבו משתמשים רבים בהקשר של אבחנות מסויימות.

כמובן שאף אחד לא אוהב.ת שדוחים אותו.ה אבל עצמת הרגשות שמלוות דיספוריית דחייה (RSD) יכולים להיות מאד חזקים והרבה יותר קשה לווסת את הרגשות הללו. אנשים.נשים שמתמודדים.ות עם RSD ינטו יותר לפרש אינטראקציות בתור דחייה ובמקרים רבים גם יגיבו בהתאם לתחושת הדחייה שהם.ן חווים.ות. 

חוסר ויסות רגשי מול דיספוריה

במוח האנושי הוא מערכת מורכבת של נוירונים, שבכל איזור יש להם תפקיד שונה שאחראי על פעילויות שונות. חלק מהאיזורים אחראים על זכרון, אחרים על רגשות, איזורים שמטפלים בתנועה ואחרים על עיבוד מידע שנקלט בחושים השונים שלנו. כשאנחנו גדלים.ות המוח לומד לווסת את כל האיתותים שמגיעים מהאיזורים השונים כדי שהוא יוכל לנהל אותם. תדמיינו את כפתורי הווליום של הטלפון שלכם, ומה קורה שעצמת הקול גבוהה מדי וכפתור ההנמכה נתקע. חוסר ויסות רגשי, מופיע כאשר אתם לא מסוגלים להנמיך את התגובה הרגשית, והוא קשור בהרבה מאד מצבים רגשיים כמו הפרעות במצב הרוח, הפרעות קשב והפרעות אישיות.

אנשים שמתמודדים עם רגישות לדחיה, יכולים.ות להרגיש חרדה גבוהה או רגשות שליליים כשהם מצפים לדחייה, מתקשים.ות לראות אינטראקציות סתמיות כמו משהו שהוא לא דחייה, ויכולים.ות להגיב לדחייה בהתנהגויות של כעס, עצבנות, עצב או חרדה משמעותית. היחוד של RSD היא שבנוסף לכל אלו, אותם אנשים.נשים מרגישים.ות גם תחושות עזות או מציפות של כאב נפשי.

כאמור הסימפטום המרכזי של Rejection Sensitive Dysphoria הוא כאב נפשי, אשר מופעל על ידי חווית דחייה. לכן המתמודדים.ות עם דיספוריית דחייה יספרו לכם שהם חוויםץות כל מני דברים כמו:

• הקלות שבה הם.ן מרגישים.ות בושה
• שהם.ן מתמודדים.ות עם ערך עצמי נמוך וקושי להאמין בעצמם.ן.
• הם.ן מתקשים.ות להתמודד עם עצמת הרגשות כשהם.ן מרגישים.ות דחייה.
• פעמים רבות הם.ן יגיבו בהתפרצויות זעם או יפרצו בבכי.
• הם.ן יפנו את הרגשות הללו פנימה במקום החוצה.
• הם.ן ימנעו מלהתחיל פרוייקטים או משימות עקב פחד מכשלון, או שיעסקו בפרוייקטים בצורה אובססיבית כדי לא להכשל.

 יש צורך במחקרים נוספים כדי להגדיר טוב יותר את האוכלוסיה ומה הגורמים לתופעה הזו, אך נראה כי התופעה קשורה יותר להפרעות במצב הרוח והפרעות קשב, יתכן שזה קשור למנגנוני הדיסרגולציה שמופיעים גם בהפרעת קשב. כמו שאנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב מתקשים לנהל את הקשב שלהם או לווסת את הרגישות לגירויים חיצוניים ואת הפעילות שלהם, יתכן שגם מי שסובל מ RSD מתקשה לווסת את חוווית הדחיה שהוא מרגיש, והתוצאה היא דיספוריה. 

מכיוון שלא מדובר באבחנה רשמית כאן המקום להדגיש ולהזהיר: המונח הזה נוצר כדי לעזור לאנשים להגדיר דברים שהם חווים, אבל לא ניתן באמת לאבחן מישהו כסובל מאבחנה של דיספוריית דחיה.

איך מטפלים בדיספוריית דחיה?

מכיוון שאין הגדרה רשמית אין כמובן גם טיפול רשמי. אבל אם אנחנו מבינים את מטרות הטיפול כמטרות דומות לחוסר הויסות של אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב (בגלל הליקוי בתפקודים הניהוליים), אז הטיפול יתמקד בכלים דומים.

מכיוון שאנו משערים שהאזורים שמשפיעים על דיספוריית דחייה הם אותם איזורים שמשפיעים על הפרעת קשב, ובמילא פעמים רבות ההסתמנות הזו מופיעה אצל הפרעת קשב, הרי שהטיפול התרופתי יהיה גם הוא דומה. בין היתר מדובר על שימוש בסטימולנטים כמו ריטלין או אטנט (שלא ניתן לרשום למי שלא סובל מהפרעת קשב) או תרופות שהן אלפא-2 אגוניסטיות כמו גואנפסין שאולי יכולות לסייע כאן בויסות הרגשי. 

כמובן שמומלץ לשלב טיפול פסיכותרפי שלא ימנע מהדיספוריה להופיע אך יכול לצמצם את ההשלכות והמשך של הדיספוריה, אם לומדים איך לעבד ולנהל את הרגשות כך שהן פחות מציפות. 

לסיכום:

דיספוריית דחייה (Rejection sensitive dysphoria) הוא מונח פופולרי לתופעה שאולי יש לה משמעות קלינית, אבל הוא מביא לידי ביטוי תחושה של רבים שמתמודדים עם הפרעת קשב, הפרעת אישיות או הפרעות במצב הרוח. כדאי להכיר לפחות כדי להבין על מה אנשים אחרים מדברים.