הפרעת קשב היא אתגר עבור 2.5% מהאוכלוסיה הבוגרת, שצריכה להתמודד עם הבעיה במסגרות של לימודים, הורות ועבודה. גם אם הכללים במסגרת לימודים אקדמיים יחסית ברורים, זה לא ממש ברור אם כדאי לספר בעבודה שיש לך הפרעת קשב.

מבוגרים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב יכולים ללמוד לווסת ולטפל בהפרעה שלהם בכלים שונים כדי לשפר את איכות החיים שלהם. בין הכלים האפשריים והמוכחים לטיפול אפשר למנות טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי וגם אימון להפרעת קשב. למרות המגוון הרחב של האפשרויות, ההערכות הן שרק כעשרים אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת מטפלים או טיפלו בהפרעת קשב, ואילו השאר מנסים להסתדר בעצמם.

הקשיים של הפרעת הקשב ממוקמים על ספקטרום של קושי. המשמעות היא שאנשים שונים יהיו ממוקמים בנקודות שונות על הספקטרום של הקשיים השונים, וחלקם יצליחו להסתדר עם הקשיים שלהם (ובמקרה זה לא בטוח שניתן יהיה לזהות מגבלה תפקודית) בעוד אנשים אחרים ירגישו קשיים משמעותיים שיפריעו לתפקוד שלהם בעבודה. צריך לזכור שהפרעת קשב משפיעה על תפקודים ניהוליים שונים, ולכן הביטוי של ההפרעה יהיה שונה.

דוגמאות להשפעה על תפקודים בעבודה אצל אנשים עם הפרעת קשב:

רמת תפקוד לא יציבה
כשאתה לפעמים עובד בצורה מעוררת הערכה אבל פעמים אחרות גורם לפרוייקט להיכשל, אז אנשים לא יודעים אם להציע לך שוב פעם להשתתף בפרוייקט הבא. רמת תפקוד לא יציבה יכולה להשפיע על הקריירה של כל אדם: היא יכולה למנוע ממך להשיג את המטרות שלך, לצמצם את ההצעות לקידום, להשפיע על היחסים שלך עם אנשים שעובדים איתך ואפילו להוביל לפיטורים. הסיכוי של אנשים עם הפרעת קשב לא מטופלת להיות מפוטרים הוא כמעט פי שניים מאוכלוסייה ללא הפרעת קשב.

בעיה בניהול הזמן
אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לנהל את עצמם ביחס ללוח הזמנים ולנהל את לוח הזמנים בכלל. הם נוטים פעמים רבות לאחר לעבודה, ומתקשים לסיים מטלות בלוח הזמנים שנקבע להם.

בלאגן באיזור העבודה
עצם העובדה שהחדר או השולחן שלכם מבולגנים לא אומר שיש לכם הפרעת קשב ואפילו לא אומר שאתם לא מסודרים. אבל מה שאנשים אחרים בעבודה חושבים עליכם דווקא כן חשוב להצלחה שלכם. מסתבר שאם אתם מבולגנים ומאחרים אז אנשים אחרים בעבודה חושבים שלא אכפת לכם ופחות רוצים לעבוד איתכם. וזה, כבר מתחיל להיות משמעותי.

בעיות תקשורת
חלק מהאנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב מתקשים להתרכז בזמן ישיבות או בזמן שיחות עם עובדים אחרים. אם אתם לא קשובים, הבוסים או הקולגות יכולים לחשוב עליכם כל מני דברים: שלא מעניין אתכם, שאתם לא מכבדים אותם, שאתם הייתם רוצים להיות במקום אחר. גם אנשים שמתעסקים בטלפון שלהם בזמן שיחה או בודקים את השעון כל חמש דקות משדרים חוסר עניין, אפילו אם זה רק בגלל הפרעת הקשב שלכם.

תסכול
רוב האנשים מתקשים להסתיר תחושות של תסכול. אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב יכולים להרגיש מתוסכלים יותר מהר מאחרים, מעצמם ומהתפקוד שלהם. זה יכול ליצור בעיה בגלל קושי של האנשים האחרים לפרש את מהות התסכול. אנשים לא יבינו עד כמה קשה היה לכם להגיע בזמן וכמה מאמץ נדרש מכם, הם רק רואים מישהו שכל הזמן מתוסכל.

לספר או לא לספר שיש לך הפרעת קשב?

ההחלטה האם לדווח למעסיק שלך שיש לך הפרעת קשב היא החלטה שקשה לקבל. אנשים מפחדים שהפרעת קשב תיתפס על ידי המעסיק כמגבלה קוגניטיבית. למרות שברור המקומות אפשר די בקלות לעשות התאמות סבירות צריך להעריך אם מקום העבודה יסכים בכלל לשקול את זה. אני מכיר מקום עבודה שהעסיק איש מכירות שהתמודד עם הפרעת קשב. בגלל שהוא מכר כל כך הרבה, היה שווה למקום העבודה לשכור מישהו אחר שיעשה בשביל איש המכירות את עבודת הניירת. מקומות אחרים הם לא טולרנטים ויכולים להפרד מעובד כי הוא לא עומד בציפיות של המעסיק, והמעסיק לא יתחשב במגבלה שלו.

מכיוון שאין תשובה ברורה לשאלה הזו, כדאי לחשוב היטב מהם היתרונות שדיווח יביא עבורכם ומהם הסיכונים. באופן כללי, אני מאמין שגם אם לא ידעו בהתחלה, מעסיק סביר יתחיל בטווח זמן כלשהו לשים לב להבדלים ולקשיים. לכן כדאי שאתם תנהלו את הסיטואציה ולא שזה יבוא מצד המעסיק שלכם. בכל מקרה, אל תקבלו את ההחלטה בפזיזות. תתיעצו עם בן או בת הזוג, עם מישהו שמכיר אתכם ואפשר גם להתייעץ עם איש מקצוע ואפילו, לקבל עזרה ו/או טיפול.