סטודנטים עם הפרעת קשב. הפעם אחרת.

כשאנשים נזכרים בלימודים באוניברסיטה, חלק רוצים לחזור לימים היפים, וחלק חושבים לעצמם 'אני ממש שמח שזה נגמר'. פעמים רבות, אנשים שמתמודדים עם הפרעת קשב שייכים לקבוצה השניה.

כשחושבים על להיות סטודנט עם הפרעת קשב, יש תיאורים שחוזרים על עצם שוב ושוב. אני בטוח שחלק מהקוראים כאן יכולים להזדהות עם התיאורים האלו:

  • אתה יושב בכיתה ופתאום אתה קולט שאין לך מושג על מה המרצה דיבר ברבע השעה האחרונה ושאין לך סיכוי עכשיו להתחיל להבין על מה הוא ידבר בהמשך השיעור.
  • את קוראת פיסקה בספר ואז את מבינה שלמרות שקראת את המילים, שום דבר לא עבר עיבוד והבנה. ואז את קוראת את אותה פיסקה שוב והכל חוזר על עצמו.
  • אתה מסתכל על אנשים יושבים מרוכזים בכיתה בשיעור כפול ואתה חושב לעצמך איך לעזאזל הם עושים את הזה.
  • את מבטיחה לעצמך שזו הפעם האחרונה שתתחילי לכתוב את הסמינריון בלילה לפני המועד האחרון להגשה.
  • אתה יושב מול מסך המחשב, כשרק הכותרת של התרגיל כתובה – כשאתה לחלוטין חסר מוטיבציה להתחיל.
  • החברה הכי טובה שלך מופתעת כשהצלחת להגיע בזמן להרצאה.
  • אתה קולט פתאום ששכחת להכין חלק מהתרגיל שהיית אמור להגיש היום.
  • אתה יוצא לקפיטריה לקנות שתיה רק כי אתה פשוט לא מסוגל לשבת בשקט בהרצאה.
  • את מקבלת את ציוני הבחינות ואת צריכה להתמודד עם התחושה שאת לא טובה מספיק.

לצערי אני בטוח שלא כתבתי כאן שום דבר שאתם לא מכירים, ויותר מכך, זה בטח לא עוזר לאף אחד לקרוא שהוא לא היחיד. אנחנו בני אדם, ואחת התכונות שמשותפות לכלל בני האדם זה שאנחנו מתקשים ללמוד מנסיונם של אנשים אחרים ואנחנו אפילו מתקשים ללמוד מהנסיון שלנו עצמנו….

אז אנחנו נוטים לטעות שוב ושוב, ולנסות שוב ושוב גם אם אנחנו לא מצליחים. ואם השנה הקודמת באוניברסיטה לא היתה משהו, לא משנה, אנחנו נמשיך לעשות את אותו דבר, לטעות את אותן הטעויות, וליפול באותם הבורות גם אם נאמר לעצמנו שהפעם זה יהיה אחרת.

אז מה אנחנו כן יכולים לעשות כדי ששנת הלימודים תהיה אחרת?

קנו את הספר לפי הסמסטר.

בחלק גדול מהקורסים יש רשימת ספרי קריאה מומלצים. (אפשר לכלול כאן באופן לא פורמלי גם צילום של מה שכתבו הסטודנטים בשנה שעברה). אנשים נזכרים שהם צריכים לקרוא את המאמרים החשובים או את הפרקים החשובים ברגע האחרון או שהם לא קוראים בכלל. חלק מהמרצים ממש לוקחים שאלות מתוך הטקסט של הספר. תוודאו שיש לכם את החומר הנדרש לפני תחילת הסמסטר.

תלמדו לפחות שבוע לפני תחילת תקופת הבחינות.
אם הייתם יכולים, הייתם מתחילים ללמוד לפני שהסמסטר מתחיל בכלל, אבל אנחנו לא יכולים לשמר שגרת לימודים כל כך ארוכה. זה אף פעם לא אפקטיבי ללמוד ברגע האחרון, במיוחד כשיש מספר גדול של בחינות, ולכן כדאי להשתדל להתחיל ללמוד לפחות שבוע לפני הבחינה.

אל תלמדו בחדר הרגיל שלכם. 
אם אתם לומדים בחדר הרגיל שלכם, בין אם זה בבית או בדירת השותפים או במעונות, אתם מוקפים במסיחים הרגילים שלכם. מסך המחשב, הטלויזיה, המטבח. יש גם אנשים שרגילים לפנות אליכם בשאלות. עדיף ללמוד בספריה או אפילו בחדר אחר בבית שבו אתם לא רגילים ללמוד.

תתארגנו מראש.
יש לכם הגשות, סמינריונים, מטלות, בחינות. אתם חייבים להיות מאורגנים מראש וחייבים להתחיל להשתמש ביומן מסודר שבו תרשמו את כל הדברים שאתם צריכים לעשות, מתי צריך לבצע אותם ומתי צריך להתחיל לעבוד עליהם. תשתמשו ביומן מנייר או ביומן דיגיטלי, העיקר שתרשמו שם את הכל.

לא לשכוח לישון
יותר מדי אנשים עם הפרעת קשב סובלים מהפרעות בשינה. חלק חוזרים מהעבודה מאוחר וצריכים איזה שעתיים כדי להוריד מתח לפני שהם נכנסים למיטה. חלק חושבים שהם מתפקדים יותר טוב כשכולם כבר ישנים. אבל האמת היא שכל זה לא נכון, אנשים עם הפרעת קשב סובלים יותר מבעיות שינה, ושינה לא מספקת פוגעת עוד יותר בריכוז שלהם. אתם צריכים להכניס ליומן ולסדר היום מראש גם את השינה. אף אפשר לוותר על זה בשום מחיר.

תטפלו בעצמכם עכשיו 
אם אתם חושבים שאתם חכמים כשאתם לוקחים טיפול רק בתקופת המבחנים – אז אתם לא. ידע אמיתי מוטמע לאורך זמן. הפרעת הקשב שלכם נמצאת שם כל הזמן, לא רק בתקופת מבחנים. אם לא תקלטו כלום כל הסמסטר, איך אתם מצפים להצליח לקלוט הכל בתקופת המבחנים העמוסה? אתם מכינים את עצמכם לכשלון ואז מתפלאים שהוא מגיע.

אם יש תופעות לוואי או שהתרופה לא יעילה מספיק, זו סיבה לנסות ולשפר את הטיפול התרופתי ולא סיבה לקחת אותו רק בתקופת הבחינות. בגלל שלפעמים לוקח שבועות עד שאתם מוצאים את הטיפול התרופתי המתאים, עדיף להתחיל את ההתאמה מוקדם ולא לחכות (כרגיל) לרגע האחרון. תעבדו בשילוב עם הפסיכיאטר שלכם ועם המטפלים האחרים שמלווים אתכם כדי למצוא את השילוב הנכון של תרופות, אסטרטגיות עבודה והרגלים שיביאו אתכם להצלחה.

בסופו של אנחנו לא בוחרים את הקלפים שקיבלנו, אבל אנחנו כן יכולים להחליט מה אנחנו עושים איתם. אם נעשה עם זה משהו מראש, אז יש סיכוי לא רע שגם נצליח להשפיע על התוצאה.

 

 

אנחנו נוטים לטעות שוב ושוב, ולנסות שוב ושוב גם אם אנחנו לא מצליחים. הפעם ננסה אחרת.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

כ.ד.ז: מגיע הרגע שאין ברירה אי אפשר לבד תודה על החיזוק

מזל ר.: נושא מעניין. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה. אבל אני מכירה הרבה מתמודדי נפש שההתמודדות שלהם...

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.