על חיים שלמים של המתנה למשהו שיקרה. על הצורך שלנו לחכות כשהחיים בנתיים חולפים סביבנו. ועל הרגע שמגיע סופסוף.
דיספוריית דחייה (Rejection sensitive dysphoria) הוא מצב שבו אדם מרגיש כאב נפשי אינטנסיבי לאחר חוויה של דחייה. המונח הזה, אינו מונח מקצועי ולא מדובר בסימפטום או אבחנה מוכרים באופן פורמלי, אבל מדובר במושג שבו משתמשים רבים בהקשר של אבחנות מסויימות.
פרצוף של אשה על המסך שלכם.ן. העור שלה חיוור, השפתיים מלאות, עיניים ירוקות בוהות בכם. מוזיקה מתחילה לנגן וטקסט מופיע על המסך: "איך חרדה יכולה להראות". כשהמוזיקה ברקע היא מציגה את המילים שעוברות על המסך: מתנתקת. כוססת ציפורניים. נושכת את השפתיים. רועדת בלי סיבה. גלי חום.
במהלך היומיום, יתכן שאנחנו נמצאים בתקופות שבהן יש עלינו יותר ויותר עומס, ואנחנו מרגישים שאנחנו לא מספיקים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים. איך אפשר להביא את עצמנו להרגיש שאנחנו מנהלים בעצמנו את הזמן שלנו?
שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה נכונה ומדיטציה/מיידפונלנס הם כלים חשובים לבריאות שלנו ויכולים לעזור לנו, בין אם אנחנו סובלים ממצוקה נפשית או שלא, להרגיש טוב יותר. המטרה של הפוסט הזה, היא לתת כיוון ראשוני לכל מי שנמצא במצוקה.