אחד האתגרים עבור אנשים שסובלים מדיכאון, הוא שחלק ממנגנוני ההתמודדות הטבעיים שלנו גורמים להתמודדות עם הדיכאון להיות דווקא קשה יותר, במקום להקל על ההתמודדות.
צריך לזכור שהתמודדות עם דיכאון היא אתגר משמעותי עבור כל אדם. ואם אתם/ן נופלים באותם מקומות, זה לא אומר שום דבר עליכם/ן כי רוב האנשים יכולים ליפול בדיוק באותן נקודות. אבל אם זה קורה לכם/ן, כדי שתהיו מודעים/ות, ותחשבו מה אתם/ן יכולים/ות לעשות עם זה כדי לשנות את הדפוס.
אנשים שסובלים מדיכאון מנסים פעמים רבות להתמודד בכוחות עצמם לפני שהם מבקשים עזרה מקצועית. אבל הרבה פעמים, אתם/ן לא מבינים/ות שאתם/ן בדיכאון בכלל, ואז הדפוס הזה יכול להיות הפוך לחלוטין. בגלל שאתם/ן מרגישות/ות שמשהו לא בסדר עובר עליכם/ן, אתם/ן הופכים/ות להיות תלויים/ות בסובבים אתכם/ן. אתם/ן מבקשים/ות עזרה בקבלת החלטות, בלהשתמש בכנולוגיה או ביצירת קשר עם גורמים נוספים. אותו/ה בן/ת אדם יכול/ה להיות מצד אחד תלוי/ה באנשים בהרבה מובנים ומצד שני להימנע מקבלת סיוע.
כשמישהו/י שסובל/ת מדיכאון כל הזמן תלוי/ה באחרים, זה יכול להוביל לכעס, תחושות טינה וקשיים במערכות יחסים. זה מורגש במיוחד כשמעגל החברים/ות הקרובים/ות מצומצם ואותם אנשים כל הזמן מקבלים בקשות לעזרה.
תרופות יכולות לעזור להרבה אנשים שסובלים מדיכאון, אבל הן לא פותרות בהכרח את כל דפוסי החשיבה או דפוסי ההתנהגות שקשורים בדיכאון. לדוגמא גם אם תיקחו תרופות עדיין צריך משהו שיגרום לכם/ן לקום מהמיטה בבוקר ולא להישאר בפיג'מה עד שעות הצהריים.
פתרון אפשרי הוא להתבונן בחיים שלכם/ן ובדרכים שאתם/ן חושבים/חושבות שאתם יכולים/ות לעזור לעצמכם/ן לצאת מהדיכאון. מה יכול לעזור בהתמודדות עם דיכאון ומדבר אליכם/ן יותר או פחות: שינוי של דברים בחיים, מדיטציה, הומור, פתרון בעיות, התעמלות, הרגלי אכילה ושינה, שיחות עם חברים ובני משפחה, ואפילו טיפול בשיחה גם הם יכולים להיות חלק מההתמודדות שלכם. אם תתבוננו ברשימה המלאה של הדברים שמשפיעים על היכולת שלכם/ן להתמודד, תבינו שתרופות הן רק חלק מהסיפור.
אנשים שסובלים מדיכאון הם לא בהכרח עצובים כל הזמן. לפעמים הם עצבניים וכועסים. לאנשים שסובלים מדיכאון יש פחות סבלנות ויכולת הכלה. לכן הם גם מתעצבנים בקלות רבה יותר. ניתן לפתור חלק מהדברים שמעצבנים אתכם/ן יחסית בקלות, אבל אם אתם/ן סובלים/ות מדיכאון, אתם/ן הרבה פעמים גם נמנעים/ות מהתמודדות ולא מטפלים/ות במה שניתן לתקן.
לדוגמא: אם השותף לדירה נוטה להשאיר את הכלים המלוכלכים בכיור וזה מטריף לך את המוח, אדם שמדוכא יעדיף לכעוס בפנים מאשר להתמודד עם השותף. זה נכון כמובן גם לחלק מאנשים שלא סובלים מדיכאון, אבל המנעות ודחיינות הם בעצמם תסמיני דכאון, שמחריפים את המצב. לא רק שהם נמנעים מלעשות ולפתור, הם גם יכולים להיות ממורמרים על המצב ובגלל המחשבות הטורדניות של דיכאון, גם לחשוב על זה במשך שעות.
מדוכאים/ות סובלים/ות מבעיות שינה. בעיות שינה משפיעות לרעה על התפקוד. אז הם/ן מחכים/ות לשינה טובה כדי שיהיה להם/ן כח לעשות את המטלות של היום הבא. אבל יש דיכאון אז הם/ן לא ישנים/ות טוב. מה שקורה לרבים/ות זה שהם/ן מחכים/ות. מחכים/ות לשינה כדי לעשות משהו בבוקר. מחכים/ות לתיאבון כדי לאכול. מחכים/ות להרגשה טובה כדי להתחיל לעשות דברים. דחיינות היא דפוס קבוע בדיכאון.
ככל שאתם/ן מחכים/ות יותר זמן כדי להתחיל לעשות דברים, יקח יותר זמן עד שתרגישו טוב יותר. תתחילו לאט, ותגבירו את הקצב.
זה קשור לסעיף הקודם. אנשים שסובלים מדיכאון מרגישים לפעמים שהמוח שלהם לא עובד כמו שצריך, שהם לא מצליחים להתרכז ושהתפקוד שלהם ירוד בגלל שהם מדוכאים. באופן טבעי הם יעדיפו לדחות החלטות, לעשות פחות פעולות או להימנע מהתחלת מטלות עד שהם ירגישו טוב יותר.
אם אתם/ן סובלים/ות מדיכאון, זה בסדר גמור להיות סבלני/ת ולא להעמיס על עצמכם/ן יותר מדי. אבל זה לא אומר שאתם/ן צריכים/ות להימנע מכל קבלת החלטה או מהתמודדות עם אתגרים חדשים. אם תעשו את זה, סביר להניח שאתם/ן רק תתקשו יותר לצאת מהמצב הנוכחי כי החיים ממשיכים בנתיים.
הפתרון הוא מצד אחד לא להתאמץ יותר מדי לתפקד כרגיל, כי גם אם הייתם סובלים מבעיה אורתופדית או בריאותית אחרת לא הייתם/ן מתנהגים/ות כרגיל. אבל כדאי להבין שתפקוד חברתי, תעסוקתי ואפילו זוגי, למרות שהם נפגעים בזמן דיכאון, הם גם חלק מהיכולת שלנו לשפר את בריאות הנפש. לכן כדאי לנסות ולבצע מדי יום משהו. בין אם זה משהו של פנאי והנאה כמו צפייה בנטפליקס, או סידור ארון או אפילו ביצוע מטלה שקשורה בעבודה. כל אחד/ת יכול/ה לעשות מה שמתאים לו: מפעילות גופנית ועד סיבוב בשכונה. מקריאת עיתון ועד הכנת רשימת קניות. לא צריך לכוון גבוה מדי, אבל גם לא נמוך מדי.
אם תעשו דברים בעצמכם/ן, גם לא תיפלו לצורך להתייעץ עם אנשים על כל דבר. וגם פחות תגרמו לחיכוך עם הסביבה ופחות תהיו מתוסכלים/ות עם עצמכם.
מה מהדפוסים האלו נראה לכם/ן מוכר? מה מהפתרונות שציינתי יכולים לסייע לכם? איך אתם יכולים/ות להשתמש בתובנות האלו כדי להתגבר על המכשולים בדרך שלכם/ן להחלמה?
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
הוספת תגובה