על הקשר בין דחיינות ודיכאון
כל מי שחווה דיכאון יודע שחשיבה טורדנית ושהמנעויות הן חלק אינטגרלי בתסמיני הדיכאון. אבל אנשים לא תמיד מבינים איך הדחיינות (procrastination) באה לידי ביטוי בחיים של אדם שסובל מדיכאון.
דחיינות היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה שהוא מעוניין או צריך לבצע. דחיינות מקושרת לרוב לפרפקציוניזם, לדיכאון, להפרעת קשב וריכוז וגם לחרדה חברתית.
כאשר אנשים סובלים מדיכאון, הם מאבדים עניין בפעילויות שבדרך כלל הם נהנים לעשות. זה יכול להוביל לדחיינות שקשורה גם בפעילות שאמורה להסב הנאה. במקרים כאלו, אפילו אם תזמינו אותם לאירוע חברתי שהם בדרך כלל משתתפים בו, הם יהססו להשתתף כי הם יפחדו שהם לא ירגישו טוב כשהם יהיו שם.
דחיינות היא מנגנון התמודדות לא אפקטיבי
כשאנשים מדוכאים, קשה להם לתכנן מראש איך הם יתנהגו בסיטואציות מסויימות. לדוגמא, אם אתה יודע שאתה צריך לסדר את הבית או ללכת לעבודה ואתה מרגיש שזה גדול עליך אתה יכול לנסות להתמהמה ולא להתחיל. אם בגלל הדיכאון אתה מרגיש שהמוח שלך לא עובד כמו שצריך או שאתה עייף כל הזמן אז אתה נראה כאילו אתה דוחה דברים כשבפועל מדובר בקושי בתכנון.
אנשים מתמודדים עם מתח וחרדה על ידי דחיית מטלות, אבל כשאתה בדיכאון אתה גם מוצף במחשבות מסוג 'בשביל מה בכלל כדאי'. לדוגמא, אדם שסובל מדיכאון ונמצא בעבודה יחשוב לעצמו 'בשביל מה כדאי שאתחיל את המשימה במילא עוד מעט יפטרו אותי'. להבדיל, אדם שנשאר בבית כי הוא מדוכא יחשוב 'בשביל מה להתלבש ולהתארגן במילא אין סיכוי שאני ארגיש מספיק טוב כדי לעשות את מה שאני צריך לעשות. המתח בין הידיעה שאתה צריך לעשות לבין המחשבות העקשניות של הדיכאון יכול גם לגרום להחמרה במצב.
ההסתגרות החברתית שבאה כסימפטום של דיכאון גורמת בעצמה לדחיינות במצבים שבהם אדם מדוכא אמור לעשות דברים שמכילים אינטראקציה חברתית. אם הוא אמור להתקשר לבנק או להתקשר למורה של הילד בבית הספר, והוא מנסה להימנע מאינטראקציה הרי שהוא ידחה את השיחה ככל שאפשר. עצם המחשבה על להרים טלפון ולקבוע פגישה ראשונה עם מטפל יכולה לעורר כל כך הרבה מצוקה, שהחולה יעדיף לדחות אותה.
עם התמשכות הדיכאון, אנשים יכולים לאבד את האמונה ביכולת שלהם לבצע דברים. אנשים מדוכאים יכולים לא לעמוד בהבטחות שלהם ולגרום לסביבה שלהם להתעצבן. האדם שסובל מדיכאון מרגיש אז נבוך או מתבייש, ואז זה מחמיר את ההימנעות. פעמים רבות אנשים מדוכאים מתביישים במצבם ומשקרים או מסתירים את מצבם. הסביבה מרגישה שמשהו לא בסדר אבל מכיוון שהם לא יודעים מה קורה, הם מתעצבנים עוד יותר.
התמודדות עם דחיינות של דיכאון
אחד הטיפולים המוכרים לדיכאון נקרא behavioral activation. הטיפול כולל בניית תוכנית יומית שכוללת פעולות מהנות כדי לאפשר לחולה בדיכאון להרגיש סיפוק והצלחה. מתברר כי אם מתחילים בפעולות הללו, זה מקדם את ההחלמה. גם אם אין לחולה דיכאון אנרגיה ומוטיבציה והוא נוטה לדחות אפילו את הפעולות המהנות, אם הוא מצליח לשנות את ההתנהגות שלו, גם התחושות פחות דיכאוניות באותו הזמן. אפשר לאמץ את הגישה של הפעלה התנהגותית אפילו אם אתם לא הולכים לטיפול פסיכולוגי.
בסופו של דבר, הדחיינות היא חלק אינטגרלי מהדיכאון. אם מישהו מהסובבים אתכם מפתח פתאום התנהגות דחיינית, זה סימן שמשהו עובר עליו והוא צריך עזרה, אבל בגלל הדחיינות הוא לא ייפנה בעצמו לעזרה. זה הזמן שתעזרו לו.
בגלל הדיכאון אתה נראה כאילו אתה דוחה דברים. הדחיינות היא מנגנון התמודדות לקוי
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
4 תגובות לרשימה ”על הקשר בין דחיינות ודיכאון“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 23 ביוני 2020 בשעה 11:23
תודה רבה, עזרת לי להבין קצת יותר למה דיכאוניים לא עושים גם דברים שהם אמורים לאהוב.
אשמח אם תוכל לתת גם את הצד של האנשים שמסביב לאנשים עם דכאון, למשל, איך כדאי להורה או לבן זוג להגיב לדחיינות של ילד/בן זוג (מעבר להליכה לטיפול, כמובן)
יום שלישי, 23 ביוני 2020 בשעה 16:35
רק במשפט האחרון של המאמר שלך אתה מתייחס לעניין העקרוני והנכון: "בסופו של דבר, הדחיינות היא חלק אינטגרלי מהדיכאון. אם מישהו מהסובבים אתכם מפתח פתאום התנהגות דחיינית, זה סימן שמשהו עובר עליו והוא צריך עזרה".
ואכן, דחיינות היא *סימפטום* אפשרי לדיכאון, ולא "חלק אינטגרלי מהדיכאון". דיכאון יכול שלא להתבטא בדחיינות, אלא בסימפטומים אחרים, כשם שדחיינות לא תמיד מלמדת על קיומו של דיכאון.
יום רביעי, 24 ביוני 2020 בשעה 7:39
כמו שכתבת בצדק, הבושה וההסתרה הם חלק נכבד מהסיפור. לא יהיה פשוט להציע עזרה. זא לא יהיה פשוט להציע עזרה שתתקבל. תודה על מאמר
יום שלישי, 24 באוגוסט 2021 בשעה 9:04
וואו חחחח אני אלופת הדחיינות,אין משהו שאני לא דוחה,אם זה בדיקות, מפגשים,עבודה ועוד…..ובהחלט יודעת ומודעת תמיד שזה קשור לדיכאון.
השאלה הנשאלת היא: כיצד אני כן ובכל זאת מזיזה את עצמי לעשות משהו אפילו קטן? איך מתחילים? זה בסדר לאלץ ,להכריח את עצמי?
הרבה פעמים אני אומרת לעצמי ובמשפחה איזה מזל שאין לי ילדים,הם היו מסכנים ולא כאמא לא טובה אלא כאמא דיכאונית.