על נוגדי דיכאון והשמנה

אחת הבעיות העיקריות של הטיפולים הנפוצים נגד דכאון וחרדה היא שחלק גדול מהתרופות הללו יכולות לגרום לתופעת לוואי של השמנה. לא תמיד ולא אצל כולם, אבל עדיין.

מצד אחד, זו בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה, למרות שרבים מהרופאים והפסיכיאטרים ביניהם נוטים לזלזל בתופעות לוואי כשיקול משמעותי בהחלטה לגבי נטילת תרופות. מצד שני, זה לא יכול להיות תירוץ לאי נטילת טיפול תרופתי כאשר קיים צורך אמיתי בנטילת תרופה.

אנשים שסובלים ממשקל יתר ועברו מספר דיאטות בחיים שלהם, מכירים את הסימנים המוקדמים של עליה במשקל: רעב חדש ובלתי פוסק לפחמימות, תחושה שאין תחתית לקיבה וגם לאחר ארוחה מרגישים רעבים, התגברות של נשנושים בין הארוחות ותחושה של עייפות מתגברת. אבל אנשים שלא סובלים בדרך כלל לא מכירים את התופעות הללו, ויכולים למצוא את עצמם לאחר כמה חודשים עם כמה קילוגרמים במשקל עודף שהם לא מבינים מאיפה הם הגיעו.

אני מודה שגם אני וגם פסיכיאטרים רבים אחרים לא עוקבים באופן אדוק אחר השינויים במשקל המטופלים. אבל המחשבה על הסוגיה הזו העלתה אצלי מספר שאלות. האם אני מקפיד לומר למטופל חדש על הסיכון לעליה במשקל כתוצאה מנטילת ציפרלקס, לוסטרל או פלוטין? (התשובה לכך היא כן). האם אמרתי למטופלים לשקול את עצמם לפני התחלת הטיפול ומדי שבוע-שבועיים? האם יש תיעוד של השינויים במשקל לאורך הזמן? האם אני עושה מעקב אחרי שינויים בדפוסי האכילה של כל המטופלים שלי? יתכן שאם הייתי עושה את זה היינו גם מצליחים ל'תפוס' את השינוי בזמן ולעזור למטופל להתמודד טוב יותר כדי לעצור את השינוי במשקל.

כל האנשים שסובלים ממשקל יתר יודעים שככל שהעליה במשקל גדולה יותר כך המוטיבציה והיכולת להתמודד עם המשקל קטנה יותר. בשלב מסויים האמונה שאתה יכול לעשות משהו כדי להתמודד פשוט נעלמת ואתה נשאר עם תחושת יאוש ובגדים במידה גדולה במיוחד. בשלבים כאלו תוכניות של פעילות גופנית גם קשות יותר לביצוע, פשוט כי יש הרבה יותר קילוגרמים שצריך להפעיל. אבל אנשים רזים שעולים במשקל בגלל תרופות לא סובלים בדרך כלל מהרגלי אכילה בעייתיים, הם פעמים רבות גם עוסקים בפעילות גופנית קבועה והם לא מגיבים למצוקה רגשית באכילה מיותרת. דווקא במקרים כאלו, הדרכה מקדימה יכולה לעשות את ההבדל בין עליה במשקל ושמירה על משקל.

מה אפשר לעשות כדי לצמצם עליה במשקל עקב נוגדי דכאון

למזלנו, יש דברים שכן אפשר לעשות כדי להשפיע על המגמה של עליה במשקל. כדאי לעקוב בצורה מסודרת אחר שינויים בדפוסי אכילה, פעילות גופנית ושינה. הסרוטונין, שהוא חומר חשוב בתהליכים שמשפיעים על הדיכאון, משפיע גם על תחושת השובע של האדם. מסיבות שעדיין לא ברורות מספיק, תרופות נוגדות דיכאון כמו שציינתי (ואחרות, כמו פאקסט, ויפאקס או מרוניל), משבשות על מנגנון השובע. אבל למרות שאנחנו לא יודעים איך התרופות משבשות את המנגנון, אנחנו עדיין יכולים לעשות משהו בעניין.

ראשית, אפשר להתייעץ עם דיאטנית. אפשר לצרוך כמויות קטנות של פחמימות פעמיים או שלוש פעמים ביום. צריכת פחמימות גורמת לשחרור טבעי של סרוטונין אשר ישפיע במישרין על מנגנון השובע, והפחתת הצורך לאכול. יש מחקר שמראה שכדאי לשלב 25 גרם לפחות של פחמימות, אבל פחות מ 3 גרם חלבון, כיוון שהחלבון משפיע לרעה על ספיגת טריפטופאן ויצירת סרוטונין במוח.

פעילות גופנית גם היא קריטית לשמירה על משקל גוף תקין. לפעמים הפסיכיאטר שלכם לא יזכיר לכם את הנקודה ולכן זו האחריות שלכם – ללכת ברגל כשאפשר, לעשות פעילות גופנית, לשחות או ללכת למכון כושר. ברוב המקרים תרגישו פחות עייפים אחרי הפעילות הגופנית.

ולא יזיק אם יהיה לכם משקל בבית.

אני מתכוון להכין דף הסבר למטופלים שמתחילים תרופה שיעסוק בחלק של המשקל. יש לכם רעיונות מה כדאי שיהיה רשום שם?

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

  • תגובות

    56 תגובות לרשימה ”על נוגדי דיכאון והשמנה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

    1. מאת לאה:

      אני נוטלת ציפרלקס כשנה וחצי, עליתי 20 קג!!!
      ואני יודעת שזה בכלל הכדור.
      גם אם הכי לא אשמור- זה לא הגיוני ככה לעלות.
      אכן מודה- שהיה לי מאד חשק למתוק-
      אבל 20 קג.??
      זה לא נורמלי

    2. מאת אנה:

      אני נוטלת חצי כדור של ציפרמיל חמש מ"ג יש עליה קטנה במשקל אני נוטלת כדורים אלא כי אני חולת קרהון עוברת משבר מאוד גדול בחיים . איך אני יכולה למנוע. את העליה במשקל העתידית לבוא . וכמה זמן אני יכולה ליטול חצי כדור יש לציין שאני כבר שלושה חודשים עם חצי כדור זה עוזר לי המון אני מתחילה לפחות לצחוק . האם אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה בבת אחת או בהדרגה?

    3. מאת ירדן לוינסקי:

      @אנה, כדאי שתתיעצי עם מי שמטפל בך מתי כדאי להפסיק. באופן כללי, מינון של 5 מ"ג אפשר להפסיק מייד, אבל קודם תחשבי על התועלת והחסרונות של הטיפול עבורך.

    4. מאת מהצפון:

      לקחתי פאקסט הרבה שנים (עליה קלה במשקל) למרות שבכלל לא הגביר את התאבון. לאחר משבר העלו את המינון , שוב : התאבון לא התגבר בכלל, אפילו ירד מאוד לתקופה ולמרות זאת היתה עליה גדולה במשקל במהירות רבה אפילו שהתחלתי להתעמל. צריך להביא בחשבון עליה במשקל ללא תאבון מוגבר לפני שרושמים תרופות.
      תודה

    5. מאת שחר:

      כתבת שלוסטרל משמין. קראתי כמה כתבות שזו התרופה הכי פחות משמינה מכל נוגדי הדכאון. אז מה נכון?
      הבעיה של השמנה של נוגדי דכאון לא קלה כי ההשמנה מחמירה את הדכאון . אותי לא הזהירו ואף צחקו עלי שאמרתי שהמירו מדמין ושאר התרופות כגון ציפרלקס. מאז עליתי 20 קילו!!!! לא הייתי צריכה לפני כן לשים לב למה וכמה אני אוכלת. מאכזב היחס של פסיכיאטרים לנושא. אני שמחה שאכפת לך. ותודה. אני כרגע לוקחת קלונקס שוב לחרדות איומות כי לא הסתדרתי עם הקנאביס הרפואי. לדכאון אני לוקחת את הכדור הצמחי רמוטיב אבל עברו 3 שבועות וזה לא עוזר. הדכאון חמור מאוד. הסיוטים. חוסר שינה. חוסר אנרגיה. חוסר עניין. וכעס…. איזה כדור לא משמין וחשוב מאוד לא משמין את ממליצה? אני טבעונית אני בקושי אוכלת פחמימות ושומרת על התזונה. תודה

    6. מאת ירדן לוינסקי:

      @שחר, לוסטרל גם הוא יכול להשמין. להתייעצות פרטנית, יש להתייעץ בצורה מסודרת עם רופא שיש לפניו את כל ההסטוריה הרפואית והבנה יותר טובה של מצבך.

    הוספת תגובה






    דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

    על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
    אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.