אולי נתחיל עם ההגדרה הבסיסית. הפרעה ביפולרית, שמוכרת גם בשם "מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית" היא מצב נפשי שמאופיין בשינויים קיצוניים ומתמשכים במצב הרוח. אנשים עם הפרעה ביפולרית יכולים לחוות תקופות של מאניה – תחושת אופוריה מוגברת, אנרגיה גבוהה, תחושת עצמאות מוחלטת, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית וחסרת שיפוט – ותקופות של דיכאון, שבהן התחושות הפוכות לחלוטין: מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה, ולעיתים גם תחושות של חוסר ערך או אשמה.
הפרעה ביפולרית מתאפיינת באפיזודות חוזרות של מאניה, היפומאניה ודיכאון. ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM, מאפיין אפיזודה מאנית בתור "מצב של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאוד, הנמשך שבוע לפחות ללא הפוגה".
נתחיל דווקא בתיאור של ביישנות, תופעה נפוצה שמוכרת לרובנו. כמעט כולנו חווים ביישנות בשלב זה או אחר של חיינו, במיוחד בסיטואציות חדשות או מול קהל לא מוכר. ביישנות היא תחושה טבעית שמתבטאת בהרגשה של אי נוחות או מבוכה במצבים חברתיים מסוימים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש ביישנות כשצריך לדבר בפני הכיתה, או מבוגר יכול להרגיש ביישנות כשמגיע למסיבת חברה שבה הוא לא מכיר הרבה אנשים.
התקפי חרדה הם חלק משמעותי מהחיים המודרניים ולמרות שאינם מסוכנים פיזית, הם יכולים להיות משבשים ביותר ולגרום למצוקה רבה.
הדיכאון אינו בוחל באף אחד, והוא משפיע על אנשים מכל תחומי החיים, כולל אלו שנמצאים באור הזרקורים.
שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה נכונה ומדיטציה/מיידפונלנס הם כלים חשובים לבריאות שלנו ויכולים לעזור לנו, בין אם אנחנו סובלים ממצוקה נפשית או שלא, להרגיש טוב יותר. המטרה של הפוסט הזה, היא לתת כיוון ראשוני לכל מי שנמצא במצוקה.