שינה טובה, פעילות גופנית, תזונה נכונה ומדיטציה/מיידפונלנס הם כלים חשובים לבריאות שלנו ויכולים לעזור לנו, בין אם אנחנו סובלים ממצוקה נפשית או שלא, להרגיש טוב יותר. המטרה של הפוסט הזה, היא לתת כיוון ראשוני לכל מי שנמצא במצוקה.
חרדה יכולה להיות אירוע רגעי וגם מצוקה מתמשכת. אנשים שמתמודדים עם חרדה לאורך זמן, מכירים דפוסי חשיבה שיש להם, שמתייחסים למקום של החרדה בחיים שלהם. אבל דפוסי החשיבה האלו לא בהכרח מועילים לאורך זמן.
יש הרבה דרכים להתמודד עם חרדה, ובמשך השנים פגשתי רבות מהדרכים הללו. לכל אחד/ת יש את הדרכים שהכי יעילות עבורו/ה, וכל אחד/ת יכול/ה למצוא דרך משלו/ה.
אחד האתגרים עבור אנשים שסובלים מדיכאון, הוא שחלק ממנגנוני ההתמודדות הטבעיים שלנו גורמים להתמודדות עם הדיכאון להיות דווקא קשה יותר, במקום להקל על ההתמודדות.
היא זוחלת ומתקרבת. אנחנו מרגישים אותה כשמתעוררים בבוקר וחושבים על מה שצפוי לנו במהלך היום. היא מטפסת לאורך עמוד השדרה. היא לוחצת על בית החזה. היא נוכחת לאורך היום ומוחשית גם לקראת השינה. גם מי שמצליח להדחיק כבר לא עומד בזה. מועקה.
כל מי שחווה דיכאון יודע שחשיבה טורדנית ושהמנעויות הן חלק אינטגרלי בתסמיני הדיכאון. אבל אנשים לא תמיד מבינים איך הדחיינות (procrastination) באה לידי ביטוי בחיים של אדם שסובל מדיכאון.