אנשים רבים שמתחילים טיפול להפרעת קשב מקבלים מרשם לתרופות סטימולנטיות. אחרי כמה שבועות או חודשים, הם מרגישים שהתרופה מפסיקה לעבוד ואז הם מבקשים לעלות את המינון.  

לתרופות להפרעת קשב יש השפעה על מגוון פעילויות מוחיות. גם אם עיקר ההשפעה החיובית של התרופות הן על יכולות הקשב של מי שנוטל אותן, אצל חלק מהאנשים יש השפעה על תחושת אנרגיה, על מוטיבציה, ועל מגוון תפקודים ניהוליים. 

בתחילת הנטילה של תרופות מסוג זה, אנשים מרגישים השפעה מיידית ומובהקת: הם יותר מרוכזים, ממוקדים ואנרגטיים, הם יכולים ממש להרגיש תחושה של התרוממות רוח מההצלחה שלהם להספיק לעשות דברים שהם בעבר לא הצליחו, או מהתחושה שהם מסוגלים לעקוב אחר מה שקורה סביבם. בימים ובשבועות הראשונים, הם יכולים להרגיש בצורה מובהקת תחושות של on ו- off, כלומר הם מרגשים מתי התרופה מתחילה לעבוד ומתי היא מפסיקה להשפיע. פעמים רבות הם מרגישים תחושות אופוריה והתעלות.

עם הזמן ובתלות בשינויי הרגלי עבודה או למידה שאנשים מסגלים לעצמם יחד עם השפעת התרופה, הם גם מתרגלים לתחושה הגופנית שהתרופה גורמת להם ופחות שמים לב אם יש בוסט אנרגטי, או להבדל בין הריכוז עם ובלי. ואז, הם נוטים לחזור אל הרופא ולומר שהכדור לא עוזר להם כמו פעם, ושהם צריכים לעלות במינון של התרופה. 

זה לא הכדור, זה אנחנו 

ראשית, רוב התרופות להפרעת קשב אמנם מעלות דופמין אבל כשאנחנו מתחילים את הטיפול התרופתי, הרבה פעמים אנחנו באים עם הר של ציפיות. הנה אני אקח את הכדור והאתגרים שהפריעו לי עד עכשיו יעלמו פתאום ואני אהפוך לתותח על, ואבלוט מעל כולם. אנשים חושבים שנטילת כדור שמשפר ריכוז גם תסדר להם את הקושי בהתארגנות או את התיעדוף הלא נכון של מטלות. אנשים חושבים שנטילת כדור נועדת לכך שהם יוכלו לעבוד כמו אוטומטים במשך 12 שעות ברציפות (הרי כתוב שקונצרטה ו-ויואנס עוזרים ל 12 שעות, אז איך יכול להיות שלא ישבתי ללמוד למבחנים 12 שעות!). אנחנו לא לא רובוטים, אנחנו בני אדם.

מה שקורה כשיש לנו ציפיות לא מציאותית, זה שאנחנו ממשיכים להניח שיש כאן on ו- Off. זה אולי נכון, אבל רק חלקית ואם הכדור לא עובד בדיוק כמו שציפינו לו, המשמעות היא לא בהכרח שהכדור לא עובד יותר, אלא שאנחנו צריכים לבחון מה המשמעות של 'עובד'.  אם אנחנו לא מרגישים יותר 'התרוממות רוח' הנובעת מהצלחה להתרכז, זה לא אומר שהכדור לא עובד.

הדרך המעשית לדעת אם הכדור לא משפיע יותר, היא לבצע את המטלות שלנו עם ובלי הכדור, ואז לבחון את ההפרש בביצועים שלנו. אם בלי כדור אנחנו לא מצליחים לשבת בישיבה, לכתוב את המסמך או ללמוד לבחינה, אבל עם הכדור אנחנו דווקא כן מצליחים, סימן שהכדור עובד. 

הדבר השני שכדאי לזכור, זה שהכדור לא מרפא את כל הקשיים של הפרעת קשב. אם לא טרחת וסיגלת לעצמך הרגלים בריאים יותר יחד עם התחלת הטיפול, תגלה מהר מאד שלמרות שאתה כן מרוכז, אתה עדיין לא מצליח לסיים את הפרוייקט בזמן או ללמוד כמו שרצית. זה לא בגלל שהכדור לא עובד, אלא כי אין לך הרגלי עבודה או למידה. הרגלים שאי אפשר לתקן רק על ידי זה שבולעים כדור. 

קחו כדור, קחו שניים, קחו חבילה

אצל חלק מהמתמודדים עם הפרעת קשב יש הסטוריה של שימוש בחומרים או חיפוש פעילויות שמייצרות ריגושים , מספורט אתגרי ועד קניות. כל הדברים האלו, קשורים גם הם לעליה בדופמין בתגובה לריגוש. גם שימוש בריטלין ואטנט מעלה דופמין, וזה מזכיר את התחושה הטובה שכל אותם חומרים עשתה בעבר. אבל, דווקא אנשים שיש להם הפרעת קשב לא נוטים לעלות במהירות במינוני הסטימולנטים, בעוד אנשים שאין להם הפרעת קשב ונוטלים סטימולנטים נוטים לעליות מהירות במינון. 

נראה שהגורם לכך, הוא שאצל אנשים שאין להם הפרעת קשב ונוטלים סטימולנטים, התכשיר בעיקר משפר עוררות והרגשה טובה (ופחות משפר ביצועים), אבל זה גם האפקט שדועך הכי מהר. לכן הם כל הזמן יחפשו תוספת מינון והם במיוחד צריכים להיזהר. אם אתה מאוהב בהרגשה של איך שאתה מרגיש על הכדור, במקום להיות מרוכז בשיפור הריכוז, הרי שברגע ש'ההיי' ידעך, מייד תחפש להעלות מינון. אנשים אחרים, ברגע שהם ימצאו את התכשיר המתאים במינון המתאים, יעזרו באותו מינון ובאותה רמת יעילות למשך שנים רבות.   

יתכן באמת שהמינון שאתם לוקחים אינו מספיק. יתכן שמינון גבוה יותר יכול להיות יעיל יותר. צריך להבין אם מדובר בתת מינון, בסבילות לתרופה, בדפוסי התמכרות, בשימוש לא נכון בתכשיר, בחוסר הבנה מה התרופה אמורה לתת לכם או אפילו בגורמים אחרים שמשפיעים לרעה על היעילות שלה, כמו שימוש בחומרים אחרים. מה שאני מתכוון לומר, זה שלא צריך אוטומטית להעלות את המינון.

נטילת סטימולנטים לאורך שנים

יש מחקרים רבים שמראים שאדם עם הפרעת קשב שאובחן כהלכה, שמשתמש בסטימולנטים (ריטלין, אטנט ואחרים) באופן קבוע, לפי ההתוויה של הרופא לא מפתח דפוסי התמכרות. למעשה, המחקרים מראים שמי שסובל מהפרעת קשב ונוטל סטימולנטים יש לו סיכון נמוך יותר לפתח התמכרות, לעומת אלו שלא לוקחים סטימולנים. אבל מי שמעלה מינונים לבד, או לוקח תרופות מחבר, או שכנע רופאת משפחה לתת לו בלי לעבור אבחון ולקבל הדרכה, יש לו סיכון גבוה יותר להתמכרות. 

בניגוד למה שחושבים רבים, הפרעת קשב היא לא הפרעה תעסוקתית או אקדמית. היא לא מפריעה רק כשאתם לומדים למבחנים או יושבים במשרד. היא משפיעה גם בדרך לעבודה, בערב ובסופי שבוע ולכן אין פלא שרבים זקוקים לטיפול יומיומי ולא רק 'בשבוע לפני הבחינה'. לכן, אם התרופה מסייעת ואין תופעות לוואי משמעותיות, רוב הרופאים ימליצו לקחת באופן יומיומי את התרופה. מצד שני, במצב כזה, ברור שאם אתם מתרגלים לקחת את התרופה יומיום ותפסיקו בבת אחת, הגוף שלכם יתלונן ותרגישו הרבה פחות מרוכזים. 

לכן כדאי לזכור שני דברים:

• אל תעשו שינויי מינון בלי להתייעץ עם גורם מקצועי שזה התחום שלו (לא, שאלה בקבוצה בפייסבוק/טיקטוק זו לא התייעצות מקצועית). 
• אם אתם מרגישים שהכדור לא מתאים, שיש תופעות לוואי או שהכדור לא משיג את היעדים שהצבתם לו, תתיעצו עם גורם מקצועי אם ואיך לעשות שינוי. בסופו של דבר, אלו לא סוכריות.