הדבר שאנשים מפחדים ממנו יותר מהכל, הוא לא לגלות שיש להם בעיה אלא שיידעו שיש להם בעיה. התופעה הזו כמובן בכלל לא קשורה לפסיכיאטריה, אבל דווקא בתחום הפסיכיאטריה היא בולטת במיוחד. אנשים לא מזדרזים לספר על המחלות שלהם, על המצב המשפחתי ועל בעיות כלכליות. יש איזו אמונה שאם ידעו על המצב שלנו מייד יתייגו אותנו תחת איזו כותרת, ויתנהגו כלפינו בהתאם.
כל זה כמובן נכון.
בני האדם באמת נוטים לתייג אנשים אחרים ולהגיב על פי סט קבוע של התגובות המותאם לאותה תווית. תוויות נועדו לעזור לנו להגיב לסיטואציות, אבל לפעמים הן יכולות ליצור עבורנו בעיות. גם להיות אחד או אחת עם הפרעת קשב וריכוז זו תווית. תווית שיש לה משמעויות.
יש כמובן הבדל גדול בין ילד עם הפרעת קשב לבין מבוגר שהתגלתה אצלו הפרעת קשב לאחרונה. אצל ילדים שגילו שיש להם הפרעת קשב מייד כל המשפחה, בית הספר, הרופאים וכולם מתגייסים לסייע. 'הרי יש לילד הפרעת קשב' וצריך לעזור לו להצליח. ופעמים רבות הילד גם מצליח.
אצל מבוגר, מדובר בתווית. אנחנו המבוגרים במיוחד מודעים לכך שתוויות הן דבר מסוכן. הן מתייגות אותך כמשהו שונה, כמישהו שדורש תגובה מיוחדת. המבוגרים רוצים גם להיות כמו כולם. אבל מבוגר עם הפרעת קשב יודע שהוא שונה מהאחרים, כי הוא חי עם הפרעת קשב כבר עשרים או שלושים שנה. הכל הולך קשה. הכל דורש מאמץ מיוחד. הוא תמיד הסתובב עם הרגשה של פוטנציאל מבוזבז. מהמקום הזה, תווית יכולה להיות הקלה, כי זו תווית עם הסבר. כי זו תחילת הדרך ולא סופה.
ואולי תווית לפעמים היא משהו חיובי.
ואז שואלים: "למה דווקא לי יש הפרעת קשב וריכוז?"
חלק מהמבוגרים מגלים לראשונה שיש להם הפרעת קשב וריכוז כשהם מביאים את אחד הילדים שלהם לאבחון. הם יושבים מחוץ לחדר ובנתיים קוראים איזה עלון הסבר ופתאום הם חושבים לעצמם 'וואלה, הרי זה בדיוק מה שיש לי!'. ואז פסיכיאטר הילדים יאמר להורה המתעניין, 'אתה יודע, אולי כדאי שגם אתה תעשה אבחון מסודר?'. אותו הורה נוסע הביתה נסער, כמעט מתנגש בעמוד ושואל את עצמו 'למה לא הייתי מרוכז?'.
מרבית החוקרים מסכימים כי יש מתאם גנטי מאד דומיננטי בין הגורמים להפרעת קשב וריכוז. מחקרי תאומים (שבהם תאומים מאומצים על ידי משפחות שונות – לא עושים מחקרים כאלו בארץ) מראים שאם לילד אחד יש ADHD הסיכוי של אחיו התאום לפתח ADHD הוא יותר מ 50%. ולמרות זאת עולה השאלה אם אפשר להאשים את התורשה בהכל, והאם לסביבה שבה הילד גדל יש איזה קשר לביטוי של הגנים ולהתנהלות מול ההפרעה. בפסיכיאטריה למרבית התופעות יש הבטים גנטיים והבטים התפתחותיים וסביבתיים. האם סביבה מסויימת יכולה לעודד סימפטומים של הפרעת קשב ואחרת דווקא תפחית את התפתחות הסימפטומים. למיטב ידיעתי אין מספיק מחקרים שבודקים את התזה הזו, אולי כי קשה מאד לבחון אותה.
אני חושב שאם אתה מבוגר וכבר גילית שיש לך הפרעת קשב וריכוז, אתה יכול להתעסק בגורמים הגנטיים ולהאשים את ההורים או שאתה יכול לנצל את התווית הזו ששמת / שמו עליך ולהחליט לנסות לשנות את מהלך החיים שלך. ההתעסקות בעבר כאן לא מועילה להתמודדות עם הפרעת הקשב.
————-
גילוי נאות: כתבתי ספר על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים (168 שעות של הפרעת קשב) ובקליניקה שלי, יש לנו יחידה שמתמחה בטיפול במבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
עוד בסדרה
מקשיבים, חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים.
מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז.
מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון)
מקשיבים, חלק 4: איך לא לנהל טיפול בהפרעת קשב.
מקשיבים, חלק 5: איך צריך לנהל טיפול בהפרעת קשב וריכוז.
מקשיבים, חלק 6: תרופות ממריצות להפרעת קשב
מקשיבים, חלק 7: פתרונות פרקטיים לבעיות נפוצות
מקשיבים, חלק 8: היתרונות של הפרעת קשב
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
6 תגובות לרשימה ”מקשיבים חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שישי, 23 באפריל 2010 בשעה 9:42
[…] ירדן לוינסקי, (פסיכיאטר – על הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים. חלק 1, חלק 2 […]
יום שני, 26 באפריל 2010 בשעה 2:48
מצחיק, כי בתור מי שאובחן כבר בתיכון, למדתי שאתה עובר את האבחון האישי שלך כל יום מחדש. לא משנה כמה אתה כבר מכיר יודע, מחצין ומדבר על זה באופן חופשי.
יום חמישי, 27 במאי 2010 בשעה 10:29
[…] חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים. מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז. מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון) […]
יום שישי, 01 באוקטובר 2010 בשעה 16:48
[…] חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים. מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז. מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון) […]
יום ראשון, 05 בדצמבר 2010 בשעה 14:40
[…] חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים. מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז. מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון) […]
יום חמישי, 10 במרץ 2011 בשעה 17:58
[…] חלק 1 : הפרעת קשב וריכוז באמצע החיים. מקשיבים, חלק 2: עוד אחת עם הפרעת קשב וריכוז. מקשיבים, חלק 3: אני מאשר שיש לך ריכוז (על האבחון) […]