נתחיל דווקא בתיאור של ביישנות, תופעה נפוצה שמוכרת לרובנו. כמעט כולנו חווים ביישנות בשלב זה או אחר של חיינו, במיוחד בסיטואציות חדשות או מול קהל לא מוכר. ביישנות היא תחושה טבעית שמתבטאת בהרגשה של אי נוחות או מבוכה במצבים חברתיים מסוימים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש ביישנות כשצריך לדבר בפני הכיתה, או מבוגר יכול להרגיש ביישנות כשמגיע למסיבת חברה שבה הוא לא מכיר הרבה אנשים.
התקפי חרדה הם חלק משמעותי מהחיים המודרניים ולמרות שאינם מסוכנים פיזית, הם יכולים להיות משבשים ביותר ולגרום למצוקה רבה.
חרדה יכולה להיות אירוע רגעי וגם מצוקה מתמשכת. אנשים שמתמודדים עם חרדה לאורך זמן, מכירים דפוסי חשיבה שיש להם, שמתייחסים למקום של החרדה בחיים שלהם. אבל דפוסי החשיבה האלו לא בהכרח מועילים לאורך זמן.
מחלות נפש הן דבר מורכב. יש סביבנו הרבה אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ועבור חלק משמעותי מהם, המחלה מלווה גם בתחושה קבועה של פחד. פחד שידעו שיש להם בעיה נפשית.
וירוס הקורונה והפחדים שבעקבותיו יוצרים טשטוש בין מה שנחשב התנהלות אובססיבית קומפולסיבית לבין התנהגות אחראית וזהירה.
בחודשים הראשונים השתמשנו בכל המשאבים שיש לנו כדי להמשיך לתפקד בצורה רגילה ככל האפשר. אבל אנחנו חצי שנה לתוך משבר הקורונה והרבה אנשים מרגישים שאם עוד מישהו יאמר להם שהם צריכים להסתגל לשגרת הקורונה יש סיכוי שזה יגמר באיזו תגובה לא תואמת.